Page 134 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 134

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫להודיע לערבי כחול וקפוא מקור כי הדרך שעשה‪ ,‬בשלג ובסערה‪ ,‬לחינם‬
                         ‫עשה‪ .‬אני מקווה שתוכל להתמודד עם כעסו‪.'..‬‬

‫'מה יש לי לדאוג?' ענה ָּב ֲע ַּדאש‪' ,‬כשמאחורי ניצב גדול שחקני הָּּטאו ְׁו ַּלה‬
                                                          ‫ב ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא?'‬

‫'באמת‪ ,‬כשאתה מציג זאת כך‪ ,‬אני חייב להסכים אתך' הצטרף סּוסּו‬
‫לניסיון הפגת הפחד ִב ְׁבדיחּות‪' ,‬איזה לוחם ְּׁטּווָאר ִגי יעז לסכן חייו בעימות‬

    ‫עם ילד יהודי שמנמן‪ ,‬בן ארבע עשרה?! הרי לא בא לכאן להתאבד!'‬
‫האומץ המילולי שגילה סּוסּו בזמן שחתרו ליעדם‪ ,‬הצטנן כשסיימו את‬
‫הטיפוס במעלה ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה‪ .‬תועלת רבה יותר‪ ,‬חשב‪ ,‬יביא בתפקידו‬
‫המסורתי כיועץ ולא בשמשו כחוצץ‪ .‬לכן‪ ,‬כדרך יועצים מקדמת דנא‪ ,‬תכנן‬
‫להיוותר מספר צעדים מאחורי ָּב ֲע ַּדאש היוצא מפתח ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה לפגוש את‬
‫גורלו‪ .‬אולם ָּב ֲע ַּדאש לא התכוון לצאת ממש אלא לפתוח מעט את הדלת‬
‫העשויה גולמי עצי זית עבים וחזקים ולדבר אל האיש מאחורי מחסה‪ .‬אולם‬
‫כאשר הסיט את הדלת‪ ,‬גילה להוותו כי הערבי הכחול נעמד‪ ,‬דרך כבוד‪,‬‬
‫במרחק גדול מן הדלת‪ .‬המחווה המיותרת אילצה את השליח המבועת‬
‫לנטוש את מחסה הדלת העבה‪ ,‬לצאת אל השלג ולהתייצב פנים אל פנים‬

                                                         ‫מול האימה‪.‬‬
‫האימה‪ ,‬גבר עצום ממדים הממתין נבוך ומבויש לצד גמלו הרועד מקור‪,‬‬

                 ‫פנה בשפלות רוח אל ָּב ֲע ַּדאש המבוהל והציג את עצמו‪.‬‬
‫' ָּד ִריס ָּג'אטּו א ַּנא' הציג עצמו הר האדם בפני ָּב ֲע ַּדאש המבועת‪' ,‬שליחו של‬

                        ‫ָא ְׁמ ַּג'אר ַּה ָּג' ָּפא ָּרה‪ִ ,‬לי ַּמאן בּו‪ָּ -‬קאו ָּוס אל ָּכ ִרים‪.110‬‬

‫למען ַּסבר אוזנו של הקורא [וכדי להפריך לזות שפתיו של ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי‪ ,‬הנוהג לזלזל‬
‫בהתרגשותו של ָּב ֲע ַּדאש ] נתעכב קמעא לספר אודות ַּה ָּג' ָּפא ָּרה‪ ,‬הנועזים והאכזריים‬
‫בשבטי הְּׁטּווָאר ַּגה היושבים בין ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא לים הגדול‪ .‬דורות רבים שלט‬

                                     ‫‪ 110‬ראש שבט ַה ָּג' ָּפא ָּרה‪ִ ,‬לי ַמאן בּו‪ָּ -‬קאו ָּוס האציל‪.‬‬

                                     ‫‪124‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139