Page 135 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 135
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
השבט בנתיב הסחר היוקרתי המתפתל ועולה מדיונות ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא לשדרת הרי
ּ ָּנפּו ַּסא ,חוצה בדרכו את ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ויורד בוואדיות התלולים לשפלת החוף
ועיירותיה העשירות .בני ַּה ָּג' ָּפא ָּרה ,רכובים על גמלי מלחמה עזי נפש,
ניווטו שיירות המובילות זהב ושנהבים ,עורות ועבדים מן הממלכות
ה ַּסא ֶהליות 111בגבולה הדרומי של ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא אל צפון היבשת הנושק לים.
בשוב השיירות מן החופים אל ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא נשאו עימן מלח בישול ,כלי חרס
וזכוכית ,זעפרן ותמרים.
ככל שבטי הְּׁטּווָאר ַּגה ,היו גופם ופניהם של ַּה ָּג' ָּפא ָּרה עטופים
בָּּטאגּולמּו ְׁסט ,יריעת צמר עיזים צבועה באינדיגו הכחול-סגול המופק
מחלזונות הארגמן .ביום היה להם הָּּטאגּולמּו ְׁסט גלימה וצעיף ,מחסום
בפני גרגרי החול הנדחקים וחודרים לפתחיו של הגוף ומסך ,המונע מקרני
השמש לצרוב עורם .בשוכבם לישון ,התכסו בָּּטאגּולמּו ְׁסט המשמר חום
גופם בל יתפוגג בצינת לילות המדבר .חום השמש מעל וזיעת גופם מתחת
מיזגו את צבעי הָּּטאגּולמּו ְׁסט עם עורם הכהה ,צובעים אותו בגוון האינדיגו
אשר נתן להם את שמם .ידיהם חושלו כפלדה בהדיפת מתקפות חיות טרף
רעבות ושודדים המתאווים לאוצרות השיירות ופניהם הצרובות בשמש
המדבר וסופותיו ,קשות היו כטרשיו.
הערצה ופחד ,בה בעת ,עוררו לוחמי ַּה ָּג' ָּפא ָּרה בנערי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא היהודים.
בחרבותיהם המעוקלות ,גוום הזקוף באוכף הגמל ועזות מבטם המודגש
ִב ְׁכח ֹּול גלימתם ,היו הערבים הכחולים מופת נכסף של גבריות לנערי
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא .ניגוד מוחלט לגבריותם היהודית הרופסת של אבותיהם,
המפוחדים עד מוות בחלוף ערל בשדותיהם ,מעדיפים להתכופף בין
הערוגות בהן עדרו ובלבד שלא יאלצו להישיר אליו מבטם .כדרך מתבגרים
השיכורים מגילוי כוחם בטרם הטיחה בהם המציאות מוגבלותם ,בזּו
לאבותיהם הנמנעים מכל עימות גופני בתואנה כי כוחם של יהודים בשכלם
הוא ולא בגופם.
111חבל ארץ באפריקה הגובל במדבר סהרה מצפון (כיום :סנגל ,ניגריה ,צ'אד ,סודאן
ועוד)
125
