Page 139 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 139
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
לכף חובה על מעשהו וינסו לדמיין את עצמם במצבו .קפוא מקור ,רועד
מפחד ,לבדו מול דרישתו המאיימת של הערבי הכחול ואין לו מושיע ומגן
אלא סּוסּו המציץ מאחורי דלת הכניסה ומונה התרגשות את תכולת השקים
אשר על גב חמורו של ָּג'אטּו [תאנים! ..תמרים!] .ישאל עצמו כל אדם ,האם היה
הוא מסתכן בחרון אפם של ה ָּג' ָּפא ָּרה?! האם היה מותיר את אחיותיו ואמו
רעבות בחורף הקר ומשל ַּח מעליו חמור מלא טוב?!
אין חולק כי הפתרון שמצא ָּב ֲע ַּדאש לבעיה מולה ניצב לא מיטבי היה
ואולי אף שגוי .אולם עלינו לזכור כי ברגעים כאלו ,עת כל כוחותיו של
אדם מופנים להתמודדות עם עומס החלטות הקשות ,מתמעטת בהכרח
ההגנה על הנפש ,זו המונעת כניסת הר'ּו ָּלה האורבת תמיד בקרבתו של
האדם וממתינה לשעת כושר .כך הצליחה הר'ּו ָּלה הָאש ַּבא ִנ ָּיה להיכנס
לביקור טעינה קצר בנפשו ושתלה במוחו את הרעיון לאותה טעות אומללה
אשר הסיטה חייו ממסלולם המיועד ולנצח הכתימה את שמו.
' ָּכ ַּתר ִלי ְׁשו ִוא ָּיה 123י ַּא-סידי' אמר ָּב ֲע ַּדאש לערבי הכחול' ,אבדוק אם
אוכל למצוא אחד מהזקנים אשר יכתוב לך ּו ָּוא ַּראק שיועיל לבת הָא ְׁמ ַּג'אר,
לפחות עד שישוב אבי ממסעו .בינתיים' הוסיף לחרדתו של סּוסּו המאזין
מאחורי דלת ה ָּח ְׁפ ַּרהְׁ ' ,תפָאדַאלּו ,124אתה וחמורך ומצאו לכם מחסה מן
הרוח והשלג בחצר ה ָּח ְׁפ ַּרה שלנו .את הגמל ,תאלץ לצערי להותיר בחוץ
שכן נקל לו לעמוד בשלג מבא במחילת הכניסה'.
היסוס קל עלה בליבו של ָּד ִריס ָּג'אטּו אשר מעולם לא ירד ל ָּח ְׁפר ֹּות
האפילות של ה ַּיהּוד ,מתחת לאדמה ,שם מבצעים הם כשפיהם אולם
החליט לדבוק במשימתו ונענה להזמנה .הוא קשר היטב את הגמל אל
ְׁס ִריר־ַאל־בי ָּכאי ַּיה ,נטל מושכות חמורו ועבר בעקבות ָּב ֲע ַּדאש בדלת העץ
123המתן לי מעט
124היכנסו בבקשה
129
