Page 168 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 168
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
טובה .וגם' ,נסחף סּוסּו ברגשות הכרת הטוב שלו' ,כשיהיה לנו בית
המסחר הכי גדול על ההר ,אתה תהייה שם כמו מלך .כל פעם שתבוא
אצלנו יגישו לך העובדים ָּש ֶאּה־ב'ל ָּקא ַּקאו ִוי ָּיה 152וגם את הטבק הרחה שלך
נשים על מדף מיוחד ביחד עם הצנצנות של הפוך ושל הכחל שלך'.
'א' ְׁל ַּסאן ְׁטוויל ּו ְׁל' ְׁד ַּראע קסיר .153אל תבטיח הבטחות שיום אחד תרצה
לחזור בך מהן' אמר ָּבאנינ ֹּו' ,אבל יָאסר ִמין דּוו ָּואה פָא ְׁר' ַּרה ,154עוד מעט
יחזרו הגברים מהתפילה ויתחילו לרדת לשדות שבוואדי .יותר עדיף
תתחילו לה ֹּו ִזיז ַּת' ַּתחת שלכם'.
ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו נענו לזירוזו של ָּבאנינ ֹּו והעמיסו את הציוד והסחורה
בשקי החמור .את המזון ,הכסף והמים שלקחו עמם לדרך נשאו על גופם
בשקים קלועים ,התולים על כתף אחת ונחים על ירך שכנגדה .לאחר
שווידא כי לא הותירו השניים דבר מאחור ,צקצק ָּבאנינ ֹּו לחמור והמסע
החל.
אם כמנהג ֻטו ָּואפי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא היו נוהגים ,במורד היו עושים דרכם
וממשיכים בוואדי ,עד שהיו משתדכים לדרך המוליכה מן ההר אל ְׁזו ָּוא ַּרה,
עיר החוף .הנמל הקטן של העיר ומיקומה על הגבול שבין ְׁט ִריּפ ֹּו ִליטניה
לארץ תּונֱס ,הפך את ְׁזו ָּוא ַּרה לצומת סואנת של מסחר ובה יכל ֻטו ָּואף
למכור ברווח את סחורתו ולהצטייד בשפע סחורות המגיעות מן ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא,
מתּונֱס ואפילו מארצות הפראנקים אשר מעבר לים הגדול .ב ְׁזו ָּוא ַּרה היה
ה ֻטו ָּואף מוצא לו שיירת סוחרים ,להתלוות אליה עד לשבת הקרובה ,שכן
בניגוד לאחינו בני ישראל המצווים לשבות ביום השביעי ,היו שיירות
הערלים ממשיכות בדרכן גם בשבתות .לכן נאלצו ֻטו ָּואפי עם הקודש לדלג
152תה חזק שבוטנים קלויים צפים בו
153לא כל מה שהלשון מבטיחה היד יכולה לבצע (מילולית :הלשון ארוכה והזרוע
קצרה)
154די לדבר שטויות (מילולית :די מדברים ריקים)
158
