Page 165 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 165
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק רביעי – ִמ ְׁצ ֲעדי ָּג ֶבר
'מ-ה' ִמ ְׁצ ֲעדי ָּג ֶבר ְׁוָא ָּדםַּ ,מה ָּי ִבין ַּד ְׁרכ ֹּו( '.משלי כ' ,כ"ד)
כ"ג ניסן ה' שע"ט [אפריל 1619למניינם]
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ,צפון ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
לאחר התלבטויות רבות אודות הזמן הנכון ביותר לחמוק למסעם מבלי
שיבחינו בכך הוריהם ויעצרו בהם ,נבחר מועד היציאה לדרך .אשמורת
הבוקר של אסרו חג פסח ,הבוקר שלאחר ִלי ְׁלת' ַאלַּ -ח'אס ּו ְׁל' ְׁנו ָּואר ,ליל
החסה והפרחים ,החל במוצאי יום טוב שני של פסח ,ראשית עונת האביב
בה מבשילה השעורה והחיטה כרמל .וכ ִש ֳב ִלים ,הממתינות בהתרגשות
לתנופת מגלי הקוצרים ,המתינו הנערות ב ִלי ְׁלת' ַאלַּ -ח'אס ּו ְׁל ְׁנו ָּואר
ַּל ֲארּוסי ֶהן .אלו היו גודשים סלים בעלי חסה מוריקים ופרחי הר צבעוניים
ומביאים אותם לבית כלותיהם כשחבריהם ובני משפחתם מלווים אותם
בשירים ומחולות.
לפנות ערב היו הילדים סובבים בסמטאות כשהם קוראים בניגון 'הא
ָּטאר ֹּו ַּנּה ,הא ֶאל ִכי ָּמא ַּמן' -הבו שמרים והבו כמון -מזכירים כי הנה
מסתיים חג הפסח ועת היא לאפות את הלחם הראשון של האביב המתובל
בכמון וביצת תרנגולת טרייה נעוצה לו בראשו.
משנראו שלושה כוכבים בשמי הערב ,החלו הנשים לטחון ולבלול,
לפרוס ולקצוץ מכל טוב האביב והעמידו קדירות גדולות להתבשל על
המדורות .הנערות הצעירות ,דמן סוער מריחות הפריחה ומביקורי
הבחורים המחזרים ,הדליקו אש בתנורי ה ֶפ ְׁרן העגולים והזינו אותם
בעצים .המבוגרות לשו את הבצק הטרי ממנו יתלשו ויניחו בצד את עיגול
השאור החדש אשר יתסיס מיום ליום את לחמן ,ברצף שלא יחדל עד לערב
חג הפסח הבא.
כאשר שבו הגברים מתפילת ערבית היו מבדילים על כוס יין ומאחלים
לבני הבית קיץ מבורך .על מגשי נחושת קלל ,כגלגל העגלה קוטרם ,היו
155
