Page 169 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 169
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
משיירה לשיירה כמעט בכל שבוע ,נפרדים מאחת באזורים צפופי כפרים
וחוברים לאחרת ,בדרך לקבוצת הכפרים הבאה.
בחסות השיירות והגנת לוחמי הְּׁטּווָאר ַּגה המלווים אותן היו חוצים
ה ֻטו ָּוא ִפין לאיטם את המישור ,מטפסים אל הגבעות הצחיחות שבפנים
הארץ ויוצאים מארץ ְׁט ִריּפ ֹּו ִליטניה אל חלקו המסוכן של המסלול ,ארץ
ֱפ ָּזאן ,אשר ב ַּס ְׁח ָּרּא אל־ ִלי ִב ָּיא .בארץ ֱפ ָּזאן ,ארץ ַּת ֻל ֻאב ֹּות וישימון דרך ,בה
גם ֶהעז ֹּות שבחיות מתקשות למצוא טרף וכנופיות ליסטים אורבות לנפשו
של ההולך ָּב ָּדד ,ינסו למכור במאהלי הערבים הכחולים את שנותר
מהסחורה שרכשו ב ְׁזו ָּוא ַּרה .כשכ ִתי ָּבותיו של ה ִרי ִבי בכיסם ו ְׁק ִמי ָּעותיו על
לוח ליבם ,היו נושאים תפילתם כי יהיה אלוקי יעקב בעזרם וישיבם
לתקופת מחצית השנה אל הכפר ,לחוג את המועדים עם בני ביתם.
אולם ָּבאנינ ֹּו ידע כי אם יוליך את הבחורים הבורחים בנתיב ה ֻטו ָּוא ִפין
הידוע ,עד מהרה תשיגם יד אבותיהם באמצעות שליחיהם ההולכים בנתיב.
בנים לאבות שגדולה השפעתם היו לקוחותיו הצעירים ,הן על ה ֻטו ָּוא ִפין
מבני עמם והן על רוכבי השיירות מעם לועז .אלו גם אלו ,תלויים היו בשם-
ט ֹּוב ַּנ ֲע ָּמן אביו של סּוסּו לאספקת כליהם ומזונם בצאת לדרכים וכולם היו
משתדלים להשביע רצונו על מנת שייתן להם כלים נאים ומזונות מועילים.
ושבעתיים ממה שהיו זקוקים לשם-ט ֹּוב ,היו נזקקים ל ִרי ִבי ִישּו ַּע ָּחיּון .שכן,
מי אשר יהין בליבו לצאת לדרך רחוקה באין עמו הגנותיו ורפואותיו של
ִרי ִבי ִישּו ַּע .ולא רק ה ֻטו ָּוא ִפין ,אלא אפילו מלווי השיירות אוחזי החרב ידעו
כי כ ִתי ָּבותיו של ה ִרי ִבי ו ְׁק ִמי ָּעותיו הן הכח האמיתי החוצץ בינם ובין כל
אויב ואורב בדרך ,ליסטים ,חיות רעות ובעיקר פורעניות אשר אינן בשר
ודם המתרגשות ובאות לעולם .הן בני יעקב והן בני י ְׁש ַּמ ָּעאל החיים על
ההר ,צייתו לחוק המוסר הטבעי הנותן לאבות שליטה מוחלטת בחיי
צאצאיהם ולכן ,העריך ָּבאנינ ֹּו ,כי כל שיירה וכל רוכל אשר יצאו בדרך אל
ְׁזו ָּוא ַּרה בימים הקרובים ,ינסו להיות אלו אשר ישיבו לב בנים על אבותם.
159
