Page 175 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 175
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
קורא לי י ַּאָּ -עא ִמי הוא לא ישמח כל כך' ושב לחתות בגחלים מבלי שהשיב
לברכתו של ָּב ֲע ַּדאש.
'אבא שלי אינו כאן' התרגז ָּב ֲע ַּדאש שנפגע מתגובתו הגסה של ָּבאנינ ֹּו
'התרחקתי ממנו כדי שאוכל לבחור בעצמי את מי אכבד ועם מי אלך'.
'זה נכון שאתה כאן בגלל שרצית להתרחק מאביך' ענה ָּבאנינ ֹּו' ,אבל לא
מתוך כבוד בחרת בי .כשאין סוסים ,שמים אוכפים על חמורים .מחוסר
ברירה פנית לאדם היחיד בכפר שאין לו מה להפסיד אם יעזור לך'.
ָּב ֲע ַּדאש שקל לרגע לנסות ולשכנע את ָּבאנינ ֹּו כי אכן רוחש הוא כבוד
מסוים כלפיו אולם לחץ שלפוחיתו המוזנחת אילצו לחדול מן הטפל
ולהתפנות לעיקר .הוא הפנה אחוריו בצניעות ל ָּבאנינ ֹּו ,הפשיל גלימתו ונתן
דרור למימיו המייחלים לחופש .כשסיים ,חיכך ידיו בעפר ,ח ֶלף נטילתן
במים ושאל' ,היכן סּוסּו?'.
'אם תקשיב טוב' ענה ָּבאנינ ֹּו' ,תוכל לשמוע את הרעש שהוא עושה
כשהוא מנסה להשתחרר מהתאנים הבוסר האלו ,מה שהזהרתי אותו
אתמול שלא יאכל מהם'.
האזנה ַּקשובה לקולות המדוברים הבהירה ל ָּב ֲע ַּדאש כי העניין אינו עומד
להסתיים בקרוב והוא התיישב להמתין לצידו של ָּבאנינ ֹּו המחייך בשביעות
רצונם של חכמים שהתגשמה אזהרתם .מבלי לשאול ,מזג ל ָּב ֲע ַּדאש כוס
תה והמשיך ללגום בשאיפות רועשות מכוסו שלו .בתום כל לגימה ,הקפיד
לפלוט את עודפי האוויר באנחה קולנית ,סגולה לטיהור את הגוף מן ה ְׁג'נּון
ה ָּרא ַּסא ִסין [כך יקראום ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים .ובלשון הקודשְׁ :ר ִסיסי ָּל ְׁי ָּלה] ,המתגנבים לליבו של האדם
בשנתו ,דרך ְׁקֻּוצ ֹּות שערותיו.
הם ישבו בדממה ,לוגמים ושואפים ,נאנחים ונאנקים ומביטים בשמש
העולה על הצוקים השוממיםָּ .ב ֲע ַּדאש ניסה לתת לנוף המדברי לחדור
לליבו ,להגיע לשלוות הנפש עליה סיפרו ה ֻטו ָּוא ִפין כאשר תיארו את
זריחות המדבר .אולם תחושה טורדנית מנעה ממנו את השלווה .דבר מה
היה חסר וכמה שהתאמץ ,לא הצליח לכנותו בשם .רק כאשר התייאש וויתר
על שלוות הנפש המיוחלת הבין מה חסר לו ,המהומה .מהומת השכמתו
165
