Page 174 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 174
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
לאחר שסיים ָּבאנינ ֹּו לאכול לשובע גיהק דרך-כבוד ,להביע שביעות רצונו
מן הארוחה והודיע להם כי עליהם לפרוש לישון,
'מחר ,על-א' ְׁס ַּבאח ,158אתם צריכים לרדת ל ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא .לחכות
לשיירות שעוברות מוקדם בבוקר .גם אני צריך לצאת מוקדם ,בשביל
לחזור לכפר'.
ָּבאנינ ֹּו נרדם מייד והותיר את שני הבחורים ערים לצד המדורה .אור הירח
האיר את מרחבי הטרשים העצומים ,משרטט את צלליות הצוקים עליהם.
המראה רב ההוד הזכיר להם עד כמה מפחידה הדרך בה יחלו לצעוד מחר.
למרות החששות ,הצטברו מאמצי הליכתם כל אותו היום ומתיחותה של
הנפש לסך עייפות אשר הכריעה אותם לשינה עמוקה.
בבוקר היום השני למסע התעורר ָּב ֲע ַּדאש משנתו כשגופו דואב מהאבנים
הקטנות שדקרו את צלעותיו בשנתו ורועד מצינת הבוקר המדברית .הוא
התיישב לאיטו והביט סביבו באור החיוור שחדר אל המערה .המדורה
הדועכת השלימה מלאכת לילה ולא נותרו בה אלא קומץ גחלים מאפירות,
לוחשות סלסולי עשן עדינים המסמנים בלובן מכחולם את נתיבה של קרן
שמש צעירה שחדרה למערה .אף שהיה מעדיף להתעכב עוד מעט
בעטיפתה המגוננת של המערה ,נענה ָּב ֲע ַּדאש לשלפוחית השתן שלו
התובעת להשתחרר ממשמרת לילה ויצא החוצה .בפתח המערה מצא את
הרוכל הכחול יושב מהורהר ליד מדורה קטנה ,עליה התבשל תה חזק בסיר
ברזל קטן.
' ָּס ַּבאח אל־ח׳יר י ַּאָּ -עא ִמי '159בירך ָּב ֲע ַּדאש את ָּבאנינ ֹּו בנימוס.
ָּבאנינ ֹּו התנער משרעפיו והסתובב אליו' ,גם במדבר ,התן אינו הופך לאריה'
אמר בגיחוך חסר שיניים' ,זה אניָּ ,באנינ ֹּו ,זוכר? אם אבא שלך ישמע אותך
158מייד בבוקר
159בוקר טוב דוד (פניה דרך-כבוד לאדם מבוגר)
164
