Page 208 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 208
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
'מאמינה אני כי מצאתי פתרון גם לבעיה זו' ענתה ִת ְׁמ ָּנע' ,אולם עדיין
איני יכולה להציגו בפניכם שכן עדיין לא השלמתיו .התאזרו בסבלנות,
אחיותיו ,עד אשר נגיע לאל־ו ָּוא ְׁסטה ושם אפרוס בפניכם את פתרוני'.
'מעולם לא שמעתי על נווה מדבר בשם אל־ו ָּוא ְׁסטה בארץ ֱפ ָּזאן' העיר
בספקנות סוחר דגנים מבוגר שהקשיב מרותק לסיפור' ,ובטוחני כי אין נווה
במדבר שלא ביקרתי בו בשנותי הרבות בדרכים'.
'אל־ו ָּוא ְׁסטה היה שמו הקודם של המקום המוכר לכולנו בשם בית-
ָּחא ִתיק ָּבה בטרם שינו אימותינו את שמו ,אולם על כך נספר בהמשך' ,ענה
ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה.
'ביתָּ -חא ִתיק ָּבה הנו תחנתה הסופית של השיירה ,נכון?' שאל סּוסּו.
'אכן כן' ענה ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה 'ואם רוצים אנו להגיע לשם שלמים ובריאים
עלינו לשמור על כוחנו ולפרוש כעת איש אל משכבו'
'רגע' ,אמר ָּב ֲע ַּדאש המתוח 'אבל מה היה הפתרון של ִת ְׁמ ָּנע?'.
' ַּטוול ַּבא ַּלכ ,194בן ָּחיּון הצעיר' ענה ראש השיירה' ,עוד ימי רכיבה רבים
לפנינו ואולי באחד מהם אזמין אתכם שוב למדורתי ונמשיך את סיפורן של
אימותינו'.
בברכת ִת ְׁס ַּבח ַּע ַּלא ח׳יר 195נפרדו האורחים מראש השיירה ופרשו איש
למשכבו .הסוחרים באוהלים והעבדים על הארץ ,בין בעלי החייםָּ .ב ֲע ַּדאש
וסּוסּו פרסו לעצמם מחצלת תחת אחד הדקלים והציבו חמורם כתריס בפני
רוחות המדבר .סּוסּו ,כהרגלו ,נרדם בתוך דקות ספורות אולם ָּב ֲע ַּדאש
התקשה להשתחרר מסיפורן של ִת ְׁמ ָּנע ואחיותיה אשר הטריד את מוחו ולא
הניח לו להירדם .באשמורת אחרונה הצליח לעצום עיניו ולשקוע בתנומה
עמוקה ממנה נעקר בגסות בקריאות הלוחמים המלווים המזרזים את
הנוסעים להיות נכונים ליציאת השיירה.
194התאזר בסבלנות (מילולית -הארך דעתך)
195ברכת 'לילה טוב' (מילולית' :תשכים בבוקר בטוב')
198
