Page 211 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 211
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
בערב אחד ,בו הקדימה השיירה להגיע לחנייתה בנווה מדבר קטן ,הגיעה
ההזמנה המיוחלת אל מדורתו של ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה .בתום שיחות נימוסים
הנדרשות ,פטפוטי סרק אשר מתחו את סבלנותו של ָּב ֲע ַּדאש ,המשיך ִי ְׁת ָּרן
ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה בסיפורו.
'כשלושה ימים ארך מסען המסוכן של הנשים בארץ ֱפ ָּזאן' החל ִאי ְׁבן-
ֹּח ְׁג ָּלה מהנקודה בה עצר' ,כשהגיעו לאל־ו ָּוא ְׁסטה ,השיבו הנשים את נפשן
ונפש ילדיהם במימי המעיין ורחצו בשרן לראשונה מזה חודשים .מהעצים
סביב למעיין קטפו תמרים ותאנים ומתיקותם האירה את עיניהן.
לאחר הארוחה הכריעה העייפות את הנערות הצעירות והילדים והם
צנחו מותשים לצד הגחלים המהבהבות במדורות ,מכורבלים בבלואי
הסחבות שנותרו מהגלימות והשמלות איתם יצאו למסע הייסורים לפני
חודשים רבים .סביב מדורתה של ִת ְׁמ ָּנע התאספו הנשים המבוגרות .לאחר
שישבו בשתיקה זמן מה פתחה ֶש ַּרח ,הבוגרת בנשים ,ופנתה ל ִת ְׁמ ָּנע;
'ת ְׁמ ָּנע בתי ,מחר תעלה השמש על אל־ו ָּוא ְׁסטה ּו ִפ ְׁראי ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה יגיעו
להשקות את גמליהם .כיצד מתכננת את למנוע מהם לגזול ולאנוס את שתי
בנותיי הצעירות אשר לא ידעו איש? את אחייניתי אשר עדיין אומנת את
ילדה הקטן בחיקה?'
ִת ְׁמ ָּנע הביטה בלהבות המרצדות ,שפתיה חשוקות וסנטרה זקור קדימה,
יודעת כי התגובה לתשובתה תהא המבחן הגדול למנהיגותה .האם תקבלנה
הנשים את הרעיון שהתגבש במוחה ,או תדחינה אותו על הסף.
' ֶש ַּרח אחותי' אמרה ברכות כשהיא מעבירה את מבטה על פניהן של
הנשים השותקות המצפות למוצא פיה' ,כילדה ,כרוכה הייתי אחר אּו ִר ָּיה
אחי הגדול ועקבתי אחריו לכל מקום ,למורת רוחו כמובן .אּו ִר ָּיה נהג
להתגנב בסתר לבתי המדרשות של חכמי ַּהְּׁפרּו ִשים ולהטות אוזן לחידושי
ההלכות הנאמרים שם'.
'מדוע בסתר?!' שאלה אחת הנשים.
201
