Page 209 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 209
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
בימים הבאים התקדמה השיירה במהירות ,מנצלת כל שעת אור אפשרית,
מהבהובים ראשונים של שחר ועד דמדומי ערב .בסופם של ימי הרכיבה
הארוכים היו הנוסעים התשושים אוכלים בחטף פת ערבם ומזדרזים לעלות
על משכבם כדי לאזור כוח לקראת יום הרכיבה המצפה להם .ההזמנה
המיוחלת למדורתו של ראש השיירה ,לשמוע את המשך הסיפור על
אימהות ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה ,בוששה לבוא.
את ימי הרכיבה הארוכים ניצל סּוסּו לפיתוח קשרים עם נוסעי השיירה.
הסוחרים ,משועממים מהרכיבה בנוף החדגוני ,שמחו להזדמנות לחלוק
מחוכמתם לצעיר החביב ולימדו אותו על מיני הסחורות השונים ,היכן
לרוכשן בזול ובאילו שווקים למוכרן ברווח .לאחר שנסיונותיו המגושמים
של ָּב ֲע ַּדאש לשוחח עם הסוחרים לא עלו יפה ,הסכימו השניים כי מוטב
שיתמקד סּוסּו בקידום מסחרם ואילו ָּב ֲע ַּדאש ייקח על עצמו את עול הובלת
החמור ,שאיבת מים מגבים שנקרו בדרכם ,קישוש עצים והתקנת
הארוחות .בהיעדרו של סּוסּו המתרוצץ בין אנשי השיירה ,מצא ָּב ֲע ַּדאש
נחמה בחברתו של ַּל ְׁע ָּדן הזקן אשר נטה חיבה ַּלצעירים ומינה עצמו
בנדיבות רבה כמדריכם,
'אני ,ו ַּו ֲא ָּללה ,כמה למדתי בחיים שלי!' הכריז הלוחם הזקן בצניעות,
'כל העולם אני ראיתי בעיניים שלי ,האלה .אבל אתם ,הלב שלי כואב
עליכם ,כלום עוד לא יודעים! המזל שלכם שפגשתם את ַּל ְׁע ָּדן .הכל אני
ילמד אותכם!'.
ָּב ֲע ַּדאש ,המורגל בשיטת לימודו הסדורה של ִרי ִבי ִישּו ַּע ָּחיּון ,התקשה
תחילה עם האופן האקראי בו שלף ַּל ְׁע ָּדן פיסות חוכמה אולם משהסתגל
לכך ,נהנה מהתהליך.
'את התה במדבר' הרצה ַּל ְׁע ָּדן' ,צריך הבנאדם לעשות הכי חזק שיכול.
ַּי ְׁע ִני ,שחור ומר ,ככה שהמרירות שלו לוקחת לך את כל הרוק מהפה כמו
ה ָּסא ְׁהמּום .וזה למה?' שאל ַּל ְׁע ָּדן וענה בעצמו' ,למה שהתה החזק עושה
אותך מזיע הרבה .והזיעה שלך ,מתי יוצאת ,דוחפת בחוץ את כל
ה ְׁמ ָּר'א ֲבאר שסותם את החורים של העור שלך ,מאיפה שהוא נושם'.
199
