Page 213 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 213
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
שקט השתרר סביב למדורה כאשר גם הפשוטות שבנשים הבינו את
הרעיון המזעזע של ִת ְׁמ ָּנע .לאחר מספר שניות של תדהמה התפרצה שוב
ֲע ָּד ָּיה' ,אני רוצה לוודא שהבנתי נכון ,את מציעה שניתן את גופינו לפראי
המדבר!? לגדל ברחמנו את ילדיהם הטמאים של עובדי עבודה זרה?'
'הביטי ֲע ָּד ָּיה' ענתה לה ִת ְׁמ ָּנע בסבלנות' ,חלק הגבר ביצירת הוולד
מסתכם בטיפה סרוחה שהוא תורם ברגע אחד קצר .כדי ליצור ילד ,על
רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,דרושים תשעה חודשים ארוכים בהם ניזון
העובר מאמו ,מדמה נוצר דמו ומאבריה צומח בשרו ,עד אשר יהיה לאדם.
לכן ,פסק רבי יוחנן' אמרה ִת ְׁמ ָּנע והביטה בעיני ֲע ָּד ָּיה' ,כי רחם האם ולא
זרע האב הוא שיגדיר לאיזה עם שייך יהיה הילד .כיוון שרחמך טהור ,כך
גם העובר שבטנך .כיוון שבת ישראל את ,כך גם תינוקך אשר ייוולד לך'.
לפתע נשמע מאחור קולה של שלומית ,צעירה המחזיקה בחיקה עולל
אשר עדיין לא מלאה לו שנה' ,האם את אומרת כי גם בני זה ,אשר נולד
לי מהתעללות חיילי רומי ,בן ישראל הוא!? האם טעה בעלי ,תישרף נפשו
באש הגיהינום ,כאשר גירש אותי מביתו כשהחלה כרסי לתפוח?!'.
משהעזה שלומית לדבר על אותו נושא אסור ,התקרבו למעגל הפנימי
מספר נשים צעירות שתינוקותיהן היו תוצאה של אונס .נשים אשר הרגישו,
גם מבלי שאיש דרש זאת מהן ,כי עליהן להרחיק עצמן משאר הקהילה
ולפתע חדרה קרן אור מבעד לייאושן ,תקווה כי יתקבלו ילדיהן לקהילה.
'אישה ישראלית הנך ורחמךִ ,מ ְׁקוה ָּט ֳה ָּרה ְׁל ֻאמ ֹּות הנו .לכן' קבעה ִת ְׁמ ָּנע
נחרצות' ,בן ישראל הוא בנך ,ככל הילדים הנמצאים עמנו היום' .היא עצרה
לרגע ונתנה ב ֶש ַּרח מבט ,ספק מתריס ספק מפציר ,שכן מאוד החשיבו
הנשים האחרות את דעתה וסיכמה' ,ובני ישראל יהיו כל הילדים שייוולדו
לנו מעתה ועד עולם ,ילדים שילמדו מאבותיהם את אומנות החרב ודרכי
המדבר ומאימהותיהם ,את אורחות חיינו המקודשות'.
משסיימה ִת ְׁמ ָּנע לדבר הופנו מבטי כל הנשים אל ֶש ַּרח .על אף ששכלה
במרד את בעלה ,בניה וחלק מבנותיה ,הייתה ֶש ַּרח כצוק איתן לחברותיה
למסע .לנשים הצעירות הייתה אם ומדריכה בטיפול בעולליהן ואת
203
