Page 217 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 217

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫כיצד הסכימו אותם גברים הראשונים מה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה להצעת ִת ְׁמ ָּנע? משהו‬
    ‫כנראה לא בסדר אצל גבר המוותר על זכותו הטבעית לטובת אישה!'‬

‫נהימות זועפות מהלוחמים שישבו מאחוריהם הבהירו לסּוסּו כי שגה‬
                     ‫בהערכת הפתיחות של מארחיהם לביקורת צודקת‪.‬‬

‫ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה שתק ונראה כי הוא מתלבט כיצד עליו להגיב להערתו‬
‫המעליבה של אורחו אולם ָּב ֲע ַּדאש הזדרז לעצור את ההסלמה העויינת‬

                                                ‫בגערה חריפה לחברו‪,‬‬
‫'עיב ַּעליכ‪ 204‬י ַּא‪-‬סּוסּו‪ ,‬איך אתה מדבר! אתה היית רוצה שידברו כך על‬

                                                          ‫אבותיך?!'‬
‫'ַא ַּנא ִמ ְׁתַאסף‪ '205‬אמר סּוסּו שנעמד על רגליו הרכין ראשו דרך כבוד אל‬
‫ראש השיירה‪ַּ ' .‬ס ָּמא ְׁח ִני י ַּא‪ִ -‬סי ִדי‪ 206‬אתה הזמנת אותנו אל מדורתך ואני‬

                                             ‫בטיפשותי מעליב אותך'‪.‬‬
‫' ַּמ ַּעליש‪ 207‬הכל בסדר' ענה ִי ְׁת ָּרן‪' ,‬כל הגברים שפוגשים אותנו חושבים‬
‫כך‪ ,‬הם רק נזהרים שלא לומר זאת בפנינו' הוסיף בחיוך‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אני‬

                  ‫שהעליתי את הנושא ועלי להודות שהייתה לי מטרה'‪.‬‬
‫סּוסּו החליף מבט מודאג עם ָּב ֲע ַּדאש ושאל‪' ,‬ומה היא מטרתך‪ ,‬י ַּא‪ִ -‬סי ִדי‬

                                               ‫ָּר ִאיס ַאל‪ָּ -‬קא ִפי ַּלא‪,'?208‬‬
‫'אמירותיך‪ ,‬י ַּא‪-‬סּוסּו ושאלותיך‪ ,‬י ַּא‪ָּ -‬ב ֲע ַּדאש 'אמר ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה‪' ,‬לא באו‬
‫אלא מבּורּות‪ ,‬שכן גדלתם בקרב צאצאי מחנה י ֹּוסיי ֶבן־רּו ִבין אשר נטרו‬
‫טינה לאימותינו והעבירו דיבתן מאב לבן‪ .‬מאמין אני כי אם היו שומעים‬
‫אחינו היהודים היושבים בהר את תולדות אימותינו ומכירים מקרוב את‬
‫אורחות חיינו‪ ,‬היינו מצליחים לבנות גשר של אחווה ביננו ובניכם'‪ .‬אחז‬
‫ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה בידיהם של ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו דרך חיבה ואמר‪' ,‬נשמח מאוד אם‬

                                                                       ‫‪ 204‬התבייש לך‬
                                                                       ‫‪ 205‬אני מצטער‬
                                                                     ‫‪ 206‬סלח לי אדוני‬

                                                                          ‫‪ 207‬לא נורא‬
                                                                     ‫‪ 208‬ראש השיירה‬

                                     ‫‪207‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222