Page 215 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 215

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫'וכך'‪ ,‬סיכם ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה בחגיגיות‪' ,‬ניתן שמו של מקום מושב שבטינו'‪.‬‬
‫למראה המבטים התמהים על פני המקשיבים לו‪ ,‬נחפז ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה והוסיף‪,‬‬
‫'עליכם לזכור כי יושבי המדבר‪ ,‬בלשון ערב מדברים הם‪ ,‬לשון אשר אין‬
‫בה האות 'פ' והם הוגים אותה כ 'ב'‪ .‬במהלך הדורות שובש השם ּ ֶפ ַּתח‬
‫ִת ְׁק ָּוה‪ ,‬בתחילה ל' ֶב ַּתח ִת ְׁק ָּבה'‪ ,‬ועם השנים השתרשה הטעות שייחסה שם‬

                    ‫המקום לביתו של ָּחא ִתיק ָּבה‪ ,‬היינו בית‪ָּ -‬חא ִתיק ָּבה '‬
‫'ומה קרה למחרת היום?' שאל ָּב ֲע ַּדאש 'כיצד הגיבו גברי ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה‬

                                   ‫להצעתה? האם קיבלו אותה מייד?'‬
‫'מן הסתם כן' ענה ִי ְׁת ָּרן‪' ,‬סיפורי שבטנו אינם נוטים לפירוט רב בכל‬
‫הנוגע לגברים בכלל ובפרט לאותם גברים ערלים אשר מזרעם נוצרו‬

                                                     ‫הדורות הבאים'‪.‬‬
‫'אני רוצה להבין' אמר ָּב ֲע ַּדאש‪' ,‬אתה בעצם טוען שאתם‪ ,‬בני ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה‪,‬‬

                                                ‫יהודים בדיוק כמונו?'‬
‫'כשאתה משתמש בביטוי טוען' שאל ִי ְׁת ָּרן‪' ,‬האם אתה מתכוון שיהדותנו‬

                                ‫אינה אלא טענה אשר ניתן להפריכה?'‪.‬‬
‫' ָּלא ַּס ַּמח א ֲא ָּללה!‪ '203‬קפץ סּוסּו להרגיע את הרוחות‪' ,‬זה פשוט ככה‬

  ‫אצלנו היהודים‪ ,‬תמיד מתווכחים על כל דבר ואומרים שזה רק טענה‪'...‬‬
‫' זה בסדר איש צעיר' ענה ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה בחיוך‪' ,‬את דעתם של בני כפרך‪,‬‬
‫צאצאי י ֹּוסיי ֶבן־רּו ִבין וחבורתו‪ ,‬שמעתי והכרתי עוד בטרם נולדת‪ .‬ומה לי‬
‫כי אכעס עליכם וכל שאתם יודעים עלינו הוא מה ששמעתם מהוריכם?!'‬
‫ָּב ֲע ַּדאש החליט להיתלות בבּורּות שיוחסה לו כדי להמשיך ולשאול‪' .‬אם‬
‫כן‪ ,‬האם גם הסיפורים על כך שהנשים הן השולטות בגברים בשבטיכם‬
‫נכונים? כל לוחמיך הנם גברים' הוסיף‪' ,‬כיצד נשים שאינן יודעות לאחוז‬

                            ‫בחרב שולטים בלוחמים נועזים כלוחמיך?'‬

                                             ‫‪ 203‬חס וחלילה‬

               ‫‪205‬‬
   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220