Page 218 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 218

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫תבואו להתארח אצלנו מספר ימים ותכירו את שבטנו ואת אורחות חיינו‪.‬‬
‫היו אתם הראשונים מצאצאי מחנה ֶבן־רּו ִבין הפוגשים את צאצאי מחנה‬
‫ִת ְׁמ ָּנע‪ .‬היפגשו עם מנהיגתנו‪ָּ ,‬לא ְׁמ ַּיה ִבי ְׁנת‪ִ -‬א ְׁס ַּתהר אל־ ָּכ ִהי ַּנא וקבלו ממנה‬
‫תשובות לכל שאלותיכם‪ .‬ואחר זאת‪ ,‬כשתשובו לכפרכם‪ ,‬תוכלו לספר את‬

                                                ‫האמת על דרך חיינו'‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש נאלם דום‪ ,‬הוא התקשה להאמין כי חלומו הגדול עומד‬
‫להתגשם‪ ,‬כה בקלות וכה מהר‪ .‬אולם שתיקתו של ָּב ֲע ַּדאש אפשרה לסּוסּו‬

                                      ‫להתעשת ולסרב בנימוס להצעה‪,‬‬
‫'אין דבר שהיינו רוצים בו יותר מאשר לבקר במושבן של ַּב ַּנאת אל־‬
‫ָּכ ִהי ַּנא' אמר‪' ,‬אולם לצערי התחייבנו למשפחותינו כי נשוב עם הכסף‬
‫שנרוויח עד אמצע הקיץ‪ .‬אם נמשיך אתכם לארצכם‪ ,‬לא נספיק להשלים‬

                        ‫את מסענו בזמן ומשפחותינו תתאכזבנה מאוד'‪.‬‬
‫'אתה מתכוון לאותן משפחות שהעבירו מסר לכל השיירות כי בנו של‬
‫ִרי ִבי ִישּו ַּע ָּחיּון ובנו של הסוחר ַּנ ֲע ָּמן נעלמו מביתם ומי שישיבם לביתם‬

  ‫יזכה לברכות מה ִרי ִבי ומתנות רבות מהסוחר?' שאל ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה בחיוך‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו החווירו כסיד‪ .‬כל העת‪ ,‬הבינו‪ ,‬ידע ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה מי הם ומה‬
‫מצבם‪ .‬מדוע הסתיר זאת? מדוע לא אמר דבר? האם הוא מתכוון לנצל זאת‬

                                                              ‫לרעה?‬
‫אולם ִי ְׁת ָּרן מיהר להרגיעם‪' ,‬הסירו דאגה מליבכם‪ ,‬בין אם תבואו עמנו‬
‫ובין אם לאו‪ ,‬אין בכוונתי להלשין על שני גברים צעירים הרוצים לעשות‬
‫לעצמם שם והון בעולם‪ .‬אולם כיוון שבהון עסקינן‪ ,‬אציין סּוסּו יקירי כי‬
‫ראיתי את הסחורה שהבאתם אתכם וטובה היא מאוד‪ .‬חשוב על כך‪,‬‬
‫אימהות ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה ישמחו לרכוש סחורה כה איכותית ותוכלנה‪ ,‬בתמורה‪,‬‬
‫לספק לכם סחורות נדירות מאל־סא ֶהל‪ ,‬הארצות השחורות שמדרום לַא־‬
‫ַּס ְׁח ָּרּא‪ .‬סחורות כאלו‪ ,‬אותן תמכרו במסעכם חזרה לכפרכם‪ ,‬יכפילו את‬

    ‫רווחיכם מן המסע ותוכלו לחזור אל כפרכם כצעירים עשירים מאוד'‪.‬‬
‫'סתם ככה‪ ,‬מעניין אותי' שאל סּוסּו באדישות מעושה 'כשאתה אומר‬

                          ‫סחורות מאל־סא ֶהל‪ ,‬על מה אנחנו מדברים?'‪.‬‬

                                     ‫‪208‬‬
   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223