Page 302 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 302
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
הסירה ָּלא ְׁמ ַּיה את ידיה מעל ראשיהם ,הרכינה ראשה והאטה בעצב ניגונה,
ְׁבד ֹּור ָּגלּות ,א ֹּויב ַא ְׁכ ָּזר,
ַּעל ַּהר ש ֹּומם ָּנ ַּטש ג ֹּו ִלים.
ואש ַּמ ֲחֹל ֶקת ָּב ֲע ָּרה,
ִב ְׁל ָּבב ֹּות ְׁשבּו ִרים.
ְׁו ֹּז ַּהר ִי ְׁפ ָּעת,
ִאחּוד ְׁנג ֹּוה ֹּות,
ָּה ָּיה ְׁל ַּמ ְׁח ָּשְך,
(וקראו עמה הקהל בהשפלת עיניים)
ִנ ְׁפ ְׁרדּו ְׁנ ִתיב ֹּות.
בתום השירה המתינה ה ָּכ ִהי ַּנא רגע קצר בדממה ואז נשאה דרשה ,כ ִרי ִבי
בסדרו קידושין,
' ַּו ִי ְׁב ָּרא ֱאֹל ִקים ֶאת ָּהָא ָּדם ְׁב ַּצ ְׁלמ ֹּוְׁ ,ב ֶצ ֶלם ֱאֹל ִקים ָּב ָּרא ֹּאת ֹּוָּ ,ז ָּכר ּו ְׁנק ָּבה ָּב ָּרא
ֹּא ָּתם .'312אין צלם אלוקים נקרא על האדם אלא באיחוד זכר ונקבה .אדם
וחווה נּו ְׁסרּו מחיבורם ו ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא נותקו מבני עמן .באיחודכם,
ָּב ֲע ַּדאש ו ַּנ ֲע ָּמה ,יתוקן השבר וישובו החלקים אל השלם אשר מולידם.
בטרם הספיק ָּב ֲע ַּדאש המאוכזב לציין לעצמו כי את אותה דרשה ,כמעט,
יכול היה לשמוע בכל טקס קידושין בכפר ,נטלה ה ָּכ ִהי ַּנא את ידי השניים
והוליכה אותם אל המקום בו משיקה התעלה המובילה את מימי המעיין
למקווה המים.
'ביום השני' המשיכה ה ָּכ ִהי ַּנא [מתעלמת ,ככל ִרי ִבי ,משעמום מאזיניה]' ,הבדיל הבורא
בין ַּמ ִים ֶע ְׁלי ֹּו ִנים ְׁל ַּמ ִים ַּת ְׁחת ֹּו ִנים .מרקיע השמים יורדים ַּה ַּמ ִים ָּה ֶע ְׁלי ֹּו ִנים
ונקווים בבריכה .מרחם ָּה ֲא ָּד ָּמה עולים ַּה ַּמ ִים ַּה ַּת ְׁחת ֹּו ִנים וזורמים אל מקווה
המים .במקום בו ישיקו ַּמ ִים ְׁל ַּמ ִים ,ישיקו נשמותיכם.
312בראשית א ,כ"ז
292
