Page 301 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 301

‫דורון בן שאול‬       ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫משהבין כי עדיין ממלא הוא את תפקיד החתן בטקס‪ ,‬נרגע ָּב ֲע ַּדאש‪,‬‬
‫הסדיר נשימתו והניח את הברדס על ראש הנערה‪ .‬כל אותה העת המשיכה‬
‫ַּנ ֲע ָּמה להביט ישירות בעיניו וחיוך קל על שפתיה‪ .‬בסיום טקס ההסרה‬
‫והכיסוי ההדדי‪ ,‬נעמדה ה ָּכ ִהי ַּנא ופניה אל הקהל‪ .‬הצמידה כפות ידיה‬

                                    ‫באגודל ואצבע ונשאה קולה בשיר‪,‬‬

                                     ‫ְׁבס ֹּוד ָּהאי ְׁנס ֹּוף ָּי ַּצק ֲח ִקיק ֹּות‬
        ‫ַּעד ָּב ַּקע ַּהִּניצ ֹּוץ ְׁב ֹּנ ַּגּה ֶע ְׁלי ֹּון‪.‬‬

                                       ‫ְׁו ָּי ָּצא ה ִנ ְׁס ַּתר‪ִ ,‬ע ַּלת ָּה ִעל ֹּות‬
               ‫ְׁו ָּע ָּלה ְׁב ַּש ְׁפ ִריר ֶח ְׁבי ֹּון‪.‬‬

                                                 ‫ּו ִמ ֹּד ַּחק ְׁב ִקי ָּעה‪,‬‬
                      ‫ְׁנ ֻק ָּדה ִנ ְׁס ָּת ָּרּה‪,‬‬

                                              ‫ְׁברא ִשית אז ִנ ְׁב ָּרא;‬
   ‫(וקראו עמה הקהל)‪ַּ :‬מ ֲא ָּמר ָּה ִראש ֹּון‪.‬‬

‫הורידה ה ָּכ ִהי ַּנא ידיה‪ ,‬הניחה ימינה על ראש בתה ושמאלה על ראש חתנה‬
                                                          ‫והמשיכה;‬

                                          ‫ּו ָּב ָּרא ֶאת נ ֶזר ַּת ְׁכ ִלית ע ֹּו ָּלמ ֹּו‬
               ‫ַּגב ַאל ַּגב‪ְׁ ,‬שני ּ ַּפ ְׁרצּו ִפים‪.‬‬

                                             ‫ּו ַּמ ִים ִמ ַּת ַּחת ּו ַּמ ִים ְׁמ ַּעל‪,‬‬
                ‫ַא ְׁר ַּבע שמ ֹּות ֲחקּו ִקים‪.‬‬

                                                       ‫ְׁוע ֶשב ַּמ ְׁז ִרי ַּע‬
                          ‫ְׁועץ נ ֹּותן ְּׁפ ִרי‪,‬‬

                                                        ‫ַּמ ִים ְׁז ָּכ ִרים‪,‬‬
     ‫(וקראו עמה הקהל)‪ְׁ :‬ב ַּמ ִים נּו ְׁק ִבים‪.‬‬

               ‫‪291‬‬
   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306