Page 21 - נפלאות בהעלֹתך תשפ

‫‪21‬‬

‫“דחא“ תנווכ — תעדה שורד | שיעור‬ ‫הדעת‪ ,‬הגבוהה יותר‪ ,‬מאירה באויר שביניהםכ‪,‬‬ ‫רקיעים וארץ‪ ,‬וה־ד היא ארבע רוחות העולם‪.‬‬
‫סוד הממוצע המחבר שיותר גבוה בשרשו משני‬ ‫לעניננו‪ ,‬ה־א היא אלופו של עולם‪ ,‬רק “הוא“‬
‫(לפני “דעתו“)יג; ה־ח היא מדרגות של הדעת‬
‫הדברים (ההפוכים) אותם הוא מחבר‪.‬‬ ‫היורדות מדעת עליון לדעת תחתון‪ ,‬בתחילה‬
‫דעת דגניז בפומא‪ :‬הדרגה השלישית היא‬ ‫בתוך הרקיעים ולבסוף ב“דעת תחתון“ שבארץ‪,‬‬
‫“דעת גניז בפומא“כא‪ ,‬מהדעת שמאירה באוירא‬ ‫“לדעת בארץ דרכך“יד; ה־ד היא התפשטות‬
‫באה הדעת לתוך הפה של הכתר‪ ,‬של אריךכב‬ ‫“חייו“ במה שהוא מחיה את כל הנבראים‬
‫“תיקון “וחטאה“ במדות הרחמיםכג)‪ ,‬הדעת‬
‫מתגלה בפה (כאשר הפה העליון מכוון כנגד‬ ‫בהתפשטות ל־ד רוחות העולם‪.‬‬

‫הפה התחתון‪ ,‬הברית)‪.‬‬ ‫שבע־שמונה מדרגות הדעת‬
‫דעת דדיקנא‪ :‬הדרגה הרביעית היא הדעת‬
‫המייחדת את שני המזלות של הדיקנא (שערות‬ ‫אם כן‪ ,‬לשלמות התבוננות זו נחוץ לפרט עוד‬
‫הזקן כביכול)כד — מזל עליון‪“ ,‬נֹצר חסד“‪ ,‬ומזל‬ ‫את הדעת‪ ,‬כנגד שבעה רקיעים (המנויים במסכת‬
‫תחתון‪“ ,‬ונקה“ (ומבוארכה שענין דעת זו הוא‬ ‫חגיגהטו)‪ ,‬כאשר עצם המושג רקיע שייך לדעת‬
‫(כמפורש בזהרטז ומובא בשער היחוד והאמונה‬
‫להמשיך בני‪ ,‬המשכת שפע לעולם)‪.‬‬ ‫בתניאיז)‪ .‬שבעת הרקיעים כולם דעות של “אל‬
‫דעת הנעלם‪ :‬הדרגה החמישית היא דעת‬ ‫דעות“ עצמו — והם פרושים בין “דעת עליון“‬
‫עליון המייחדת אבא ואמא עילאין‪ ,‬חכמה ובינה‬ ‫ממש‪ ,‬המתפשטת בעוד חמש דרגות‪ ,‬עד “דעת‬
‫(ככתוב באגרת הקדשכו)‪ ,‬ונקראת דעת הנעלםכז‪.‬‬
‫דעת המתפשט‪ :‬הדרגה השישית היא הדעת‬ ‫תחתון“ של ה׳‪:‬‬
‫המחברת את השכל־המוחין‪ ,‬לרגש‪ ,‬מדות הלב‪.‬‬ ‫דעת דרדל“א‪ :‬הדרגה העליונה היא “ידיעת‬
‫זו “דעת המתפשט“‪ ,‬בהיותה מתפשטת בכל‬ ‫עצמו“ ממש בלשון הרמב“ם‪ .‬במושגי הקבלה‬
‫הקצוות של המדות‪ .‬עד כאן הכל הארה מדעת‬ ‫והחסידות‪ ,‬זו דעת דרדל“א‪“ ,‬רישא דלא ידע‬
‫דרדל“א‪ ,‬דעת עליון שבדעת עליון‪ ,‬ידיעת עצמו‪.‬‬ ‫ולא אתידע“‪ ,‬הראש העליון של הכתר‪ .‬בכללות‪,‬‬
‫הדעת שביסוד‪ :‬לבסוף מגיעה הדעת שבתוך‬ ‫רדל“א הוא אמונה‪ ,‬אבל דעת דרדל“א בפרט‬
‫היסוד (שנקרא “כי כל בשמים ובארץ“כח)‪,‬‬ ‫היא לדעת את האמונה‪ ,‬לדעת את הלא ידוע!‬
‫“והאדם ידע את חוה אשתו“כט — זו כבר דעת‬
‫תחתון שבדעת עליון‪ ,‬מה שבידיעת עצמו יודע‬ ‫זו המצוה “לידע שיש שם מצוי ראשון“יח‪.‬‬
‫אוירא‪ :‬הדרגה הבאה היא הארת הדעת של‬
‫הכל (כידיעת האדם את חוה‪ ,‬הזולת)‪.‬‬ ‫רדל“א באוירא‪ .‬האוירא הוא בין גלגלתא למוחא‬
‫אחרי כל המדרגות שבתוך “אל דעות“‪ ,‬כנגד‬ ‫סתימאה‪ ,‬ושם מאירה הדעת דרדל“א (סוד‬
‫הרקיעים‪ ,‬יש את ה“דעת תחתון“ ממש‪ ,‬הדעת‬ ‫“אוירא דארץ ישראל מחכים“יט)‪ .‬בגלגלתא יש רק‬
‫חסד דעתיק ובתוך מו“ס רק גבורה דעתיק‪ ,‬אבל‬
‫שלנו הנבראים‪ ,‬כאן בארץ‪.‬‬

‫ כ ראה המשך תער“ב ח“א עמ׳ תנג ואילך; שם עמ׳ תשיט‬ ‫י ג וכמו שהתבאר בהתוועדות סוד המלה טמא — ה־א של שער‬
‫ועוד‪ .‬ראה באריכות בספר חסדי דוד הנאמנים ח“ה עמ׳ ‪ 184‬ואילך;‬ ‫החמשים שלאחר מט שערי בינה‪ ,‬סוד “איני יודע“‪.‬‬

‫שיעורים בסוד ה׳ ח“ב עמ׳ קכו‪.‬‬ ‫יד תהלים סז‪ ,‬ג‪.‬‬

‫כ א זהר ח“ב קכג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫טו חגיגה יב‪ ,‬ב‪.‬‬

‫כ ב ע“ח שי“ג (א“א) פ“ו (מ“ק); שער מאמרי רשב“י משפטים‪.‬‬ ‫טז זהר ח“ב רט‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬

‫כג שמות לד‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫יז פ“ה‪.‬‬

‫כד שער מאמרי רשב“י‪ ,‬פירוש האד“ז (עמ׳ רמט)‪ .‬ובכ“מ‪.‬‬ ‫יח שהיא “יסוד היסודות ועמוד החכמות“‪ ,‬כמבואר בהתוועדות‬
‫יסוד שביסוד הקשר בין הדעת ליסוד‪ .‬הקשר לרדל“א עולה‬
‫כ ה ראה ספר הליקוטים פרשת תולדות‪.‬‬ ‫מהפסוק “וארבעה לא ידעתים‪ ...‬דרך גבר בעלמה“ (משלי ל‪ ,‬יח־‬

‫כ ו פט“ו‪.‬‬ ‫יט)‪ ,‬ואכמ“ל‪.‬‬

‫כז ע“ח שכ“ה דרוש ב (מ“ק)‪.‬‬ ‫יט ב“ב קנח‪ ,‬ב‪.‬‬

‫כ ח דהי“א כט‪ ,‬יא‪.‬‬

‫כט בראשית ד‪ ,‬א‪.‬‬