Page 16 - נפלאות בהעלֹתך תשפ
P. 16

‫‪16‬‬

             ‫— ברכות הנהנין וברכות המצוות‪.‬‬                            ‫אתה היה רחום“זיק — ואם אני רוצה שה׳ ירחם‬
‫קודם כל נקדים ונאמר שהמשותף לברכות‬                                    ‫עלי אני צריך לרחם על העני‪ ,‬לתת צדקה‪ ,‬ו“כל‬
‫הנהנין ולברכות המצות — “ברוך אתה הוי׳‬                                 ‫המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים“חיק‪.‬‬
‫אלהינו מלך העולם“ — הוא מדות הלב‪ ,‬שם‬                                  ‫מה הוא “אלהינו“? כחנו וחיותנו‪ ,‬הנצח —‬
‫נהנים כפשוטו‪ .‬בברכות הנהנין העיקר הוא‬
‫ההנאה‪ ,‬אך גם בקיום מצות — אף על פי‬                                            ‫מכאן באה כל ההשראה לפירוש‪ ,‬כנ“ל‪.‬‬
‫ש“מצות לאו ליהנות ניתנו“אכק — בהחלט צריכה‬                             ‫איך נפרש “מלך“? לא כמו המקובלים‪,‬‬
‫להיות גם הנאה פנימית‪ ,‬שמחה של מצוה (אור‬                               ‫שאומרים שמלך היינו בינה‪ .‬נפרש כפשוטו‪ ,‬מלך‬
‫הבינה המאיר במדות דווקא‪“ ,‬נתתה שמחה‬                                   ‫הוא מלך — הוא מלכות‪“ ,‬הוי׳ מלך“‪ .‬פלאי‬
‫בלבי“ — סיום הפסוק‪“ ,‬מעת דגנם ותירושם‬                                 ‫פלאים שאף אחד מהמכוונים לא מפרש ש“מלך“‬
‫רבו“‪ ,‬רומז במובהק לברכות הנהנין על הדגן‬
‫והיין‪ ,‬אך גם לתוקף נתינת השמחה בלב‪ ,‬וביתר‬                                                              ‫הולך על מלכות‪.‬‬
‫שאת‪ ,‬בשמחה של מצוה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החלק‬                                  ‫מהו ה“עולם“? יש מי שמפרש על ו“ק או על‬
‫המיוחד למצות הוא בעצם המוחין‪ ,‬הד“ר‪ ,‬כחב“ד‪.‬‬                            ‫המלכות‪ ,‬אבל אנחנו נפרש לפי פשט — עולם‬
‫ברכות הנהנין שייכות למוחין דקטנות‪ ,‬ז“ת‪,‬‬                               ‫לשון העלםטיק‪ ,‬העולמות התחתונים‪ ,‬מציאות‬
‫תיקון חיצוניות העולמות‪ ,‬וברכות המצוות‬                                 ‫היש שה׳ ברא לכבודו‪ ,‬כדי שאנחנו נעשה לו‬
‫למוחין דגדלות — תוספת ג“ר — תיקון‬                                     ‫יתברך דירה תחתונים‪ .‬ה׳ הוא “מלך העולם“‬
‫פנימיות העולמות (ובמקור — חיצוניות הקו‪,‬‬                               ‫פשוטו כמשמעו — לא צריך פשעטלאך‪ ,‬גם על‬
‫כח ההתחלקות שבקו‪ ,‬לדעת מה מברכים על‬                                   ‫פי קבלה‪“ .‬עולם“ הוא כל מה שאני רואה‪ ,‬ומי‬
‫כל דבר הנאה כו׳‪ ,‬ופנימיות הקו‪ ,‬כח ההתכללות‬
‫שבקו‪“ ,‬העוסק במצוה פטור מן המצוה“בכק מכח‬                                                     ‫כאן המלך? ה׳ הוא המלך‪.‬‬
‫ההתכללות שבמצות סוד מעשה מרכבה מוחין‬
‫דגדלות)‪ .‬ואכן‪ ,‬הנאה־מצוה (ב־ר) בגימטריא גם‬                                  ‫ברכות הנהנין וברכות המצוות —‬
‫קטן־גדול‪ :‬בהנאה האדם קטן — מקבל מהעולם‬                                                       ‫קטנות וגדלות‬
‫— אך יש לדעת שמעיקרי תורת הבעש“ט הוא‬
‫העיסוק בשאלה מה עושים כשנופלים לקטנות‪,‬‬                                ‫עד כאן הוסבר הנוסח שזהה בכל הברכות‪,‬‬
‫שהרי “שבע יפול צדיק“גכק על מנת לקום (סוד‬                              ‫אך אם זו ברכת המצוות‪ ,‬כמו שתיכף נברך על‬
‫דוד “בר נפלא“דכק כו׳)‪ .‬עולה מכאן כי במצבי‬                             ‫ספירת העומר‪ ,‬ממשיכים “אשר קדשנו במצותיו‬
‫קטנות ברכת הנהנין — להכיר בטובת ה׳‬                                    ‫וצוונו“‪ .‬שתי האותיות הראשונות של ברכה‬
‫בהנאות העולם‪ ,‬שאני מקבל ממנו כקטן אצל‬                                 ‫— ב־ר (כמו תחלת התורה‪“ ,‬בראשית“)קכ —‬
‫אביו — היא סגולה לקום מהקטנות‪ .‬במצוה‬                                  ‫בגימטריא הנאה־מצוה‪ ,‬רמז לשני סוגי הברכות‬
‫האדם הוא גדול‪“ ,‬גדול המצווה ועושה“הכק‪ ,‬והוא‬
‫פועל בעולם תיקון פנימי‪ ,‬עד ש“גדול [עוד יותר‬                                                               ‫זי	ק מכילתא פרשת השירה ג‪.‬‬
                                                                                                                       ‫חי 	ק שבת קנא‪ ,‬ב‪.‬‬
             ‫גדול] ה ְמ ַעׂשה יותר מן העושה“וכק‪.‬‬
                                                                                                                  ‫טיק 	ספר הבהיר אות י‪.‬‬
                                                 ‫אכק	 עירובין לא‪ ,‬א‪.‬‬  ‫קכ	 בכל אחת מספירות הנה“י בר מתפרש בדרך אחרת‪ :‬בנצח‬
                                                  ‫בכ 	ק סוכה כה‪ ,‬א‪.‬‬   ‫בר היינו “ברא כרעא דאבוה“‪ ,‬בהוד בר היינו יציאה לבר‪ ,‬ביסוד‬
                                                 ‫גכק	 משלי כד‪ ,‬טז‪.‬‬    ‫בר היינו ברית שהוא לשון ברי‪“ ,‬הודאי שמו כן תהלתו“ (פיוט “וכל‬
                                                                      ‫מאמינים“)‪ ,‬מחית עמלק — שענינו ספק־שמא — בברית קדש‪,‬‬
                     ‫דכק	 סנהדרין צו‪ ,‬ב; זהר ח“ג רטז‪ ,‬א; רעט‪ ,‬א‪.‬‬      ‫כאשר ברי הוא גם בריא‪ ,‬נשמה בריאה בגוף בריא‪ ,‬סוד האות ברית‬
                                           ‫הכק	 ב“ק פז‪ ,‬א (ובכ“ד)‪.‬‬
                                                     ‫וכק	 ב“ב ט‪ ,‬א‪.‬‬                                                                  ‫קדש‪.‬‬
                                                                      ‫ברך מתחלף בברא באכב“י (כאשר א גם בכתר כמו כ והצירוף‬
                                                                      ‫נשאר ה־ו־י‪ ,‬הוד)‪ ,‬לפי זה “בראשית ברא“ היינו ׳בראשית ברך׳‪,‬‬
                                                                      ‫קודם כל תאמר ברכה (וממילא בראשית תהיה בריא)‪ .‬כאשר‬
                                                                      ‫נחליף את כל השרש ברך באכב“י — ינא — אני למפרע‪ ,‬סוד אין‪,‬‬
                                                                      ‫“ ַאִין מזל לישראל“ (בעש“ט עה“ת לך כו; ע“פ שבת קנו‪ ,‬א) נמשך‬
                                                                      ‫על ידי ‪ 100‬ברכות שעל פי פשט הקבלה היינו המשכת מן הכתר‪,‬‬

                                                                                                                              ‫כנ“ל בפנים‪.‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21