Page 16 - נפלאות בהעלֹתך תשפ
P. 16
16
— ברכות הנהנין וברכות המצוות. אתה היה רחום“זיק — ואם אני רוצה שה׳ ירחם
קודם כל נקדים ונאמר שהמשותף לברכות עלי אני צריך לרחם על העני ,לתת צדקה ,ו“כל
הנהנין ולברכות המצות — “ברוך אתה הוי׳ המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים“חיק.
אלהינו מלך העולם“ — הוא מדות הלב ,שם מה הוא “אלהינו“? כחנו וחיותנו ,הנצח —
נהנים כפשוטו .בברכות הנהנין העיקר הוא
ההנאה ,אך גם בקיום מצות — אף על פי מכאן באה כל ההשראה לפירוש ,כנ“ל.
ש“מצות לאו ליהנות ניתנו“אכק — בהחלט צריכה איך נפרש “מלך“? לא כמו המקובלים,
להיות גם הנאה פנימית ,שמחה של מצוה (אור שאומרים שמלך היינו בינה .נפרש כפשוטו ,מלך
הבינה המאיר במדות דווקא“ ,נתתה שמחה הוא מלך — הוא מלכות“ ,הוי׳ מלך“ .פלאי
בלבי“ — סיום הפסוק“ ,מעת דגנם ותירושם פלאים שאף אחד מהמכוונים לא מפרש ש“מלך“
רבו“ ,רומז במובהק לברכות הנהנין על הדגן
והיין ,אך גם לתוקף נתינת השמחה בלב ,וביתר הולך על מלכות.
שאת ,בשמחה של מצוה) .לעומת זאת ,החלק מהו ה“עולם“? יש מי שמפרש על ו“ק או על
המיוחד למצות הוא בעצם המוחין ,הד“ר ,כחב“ד. המלכות ,אבל אנחנו נפרש לפי פשט — עולם
ברכות הנהנין שייכות למוחין דקטנות ,ז“ת, לשון העלםטיק ,העולמות התחתונים ,מציאות
תיקון חיצוניות העולמות ,וברכות המצוות היש שה׳ ברא לכבודו ,כדי שאנחנו נעשה לו
למוחין דגדלות — תוספת ג“ר — תיקון יתברך דירה תחתונים .ה׳ הוא “מלך העולם“
פנימיות העולמות (ובמקור — חיצוניות הקו, פשוטו כמשמעו — לא צריך פשעטלאך ,גם על
כח ההתחלקות שבקו ,לדעת מה מברכים על פי קבלה“ .עולם“ הוא כל מה שאני רואה ,ומי
כל דבר הנאה כו׳ ,ופנימיות הקו ,כח ההתכללות
שבקו“ ,העוסק במצוה פטור מן המצוה“בכק מכח כאן המלך? ה׳ הוא המלך.
ההתכללות שבמצות סוד מעשה מרכבה מוחין
דגדלות) .ואכן ,הנאה־מצוה (ב־ר) בגימטריא גם ברכות הנהנין וברכות המצוות —
קטן־גדול :בהנאה האדם קטן — מקבל מהעולם קטנות וגדלות
— אך יש לדעת שמעיקרי תורת הבעש“ט הוא
העיסוק בשאלה מה עושים כשנופלים לקטנות, עד כאן הוסבר הנוסח שזהה בכל הברכות,
שהרי “שבע יפול צדיק“גכק על מנת לקום (סוד אך אם זו ברכת המצוות ,כמו שתיכף נברך על
דוד “בר נפלא“דכק כו׳) .עולה מכאן כי במצבי ספירת העומר ,ממשיכים “אשר קדשנו במצותיו
קטנות ברכת הנהנין — להכיר בטובת ה׳ וצוונו“ .שתי האותיות הראשונות של ברכה
בהנאות העולם ,שאני מקבל ממנו כקטן אצל — ב־ר (כמו תחלת התורה“ ,בראשית“)קכ —
אביו — היא סגולה לקום מהקטנות .במצוה בגימטריא הנאה־מצוה ,רמז לשני סוגי הברכות
האדם הוא גדול“ ,גדול המצווה ועושה“הכק ,והוא
פועל בעולם תיקון פנימי ,עד ש“גדול [עוד יותר זי ק מכילתא פרשת השירה ג.
חי ק שבת קנא ,ב.
גדול] ה ְמ ַעׂשה יותר מן העושה“וכק.
טיק ספר הבהיר אות י.
אכק עירובין לא ,א. קכ בכל אחת מספירות הנה“י בר מתפרש בדרך אחרת :בנצח
בכ ק סוכה כה ,א. בר היינו “ברא כרעא דאבוה“ ,בהוד בר היינו יציאה לבר ,ביסוד
גכק משלי כד ,טז. בר היינו ברית שהוא לשון ברי“ ,הודאי שמו כן תהלתו“ (פיוט “וכל
מאמינים“) ,מחית עמלק — שענינו ספק־שמא — בברית קדש,
דכק סנהדרין צו ,ב; זהר ח“ג רטז ,א; רעט ,א. כאשר ברי הוא גם בריא ,נשמה בריאה בגוף בריא ,סוד האות ברית
הכק ב“ק פז ,א (ובכ“ד).
וכק ב“ב ט ,א. קדש.
ברך מתחלף בברא באכב“י (כאשר א גם בכתר כמו כ והצירוף
נשאר ה־ו־י ,הוד) ,לפי זה “בראשית ברא“ היינו ׳בראשית ברך׳,
קודם כל תאמר ברכה (וממילא בראשית תהיה בריא) .כאשר
נחליף את כל השרש ברך באכב“י — ינא — אני למפרע ,סוד אין,
“ ַאִין מזל לישראל“ (בעש“ט עה“ת לך כו; ע“פ שבת קנו ,א) נמשך
על ידי 100ברכות שעל פי פשט הקבלה היינו המשכת מן הכתר,
כנ“ל בפנים.
