Page 17 - נפלאות בלק תש"פ
P. 17
17
םיפרשה םישחנה | רועיש למה משה רבינו
רש“י שאלה שתי פעולות עשה את הנחש שהרווחנו מהשיחה מבנה חשוב
שונות — “ישופך“ לשון דריסה מנחשת? הוא — כנגד י־ה־ו־ה — בלימוד
ו“תשופנו“ לשון נשיפה — אבל ניחש .ה׳ נתן לו תורה בכלל (דבר שהרבי לא
משתמשים באותה מלה כי מקום לנחש — כותב) .בדרך כלל ,אנחנו מכירים
“לשון נופל על לשון“ .רואים שיש שתי תורות ,בכתב ובעל
שכל הענין של “לשון נופל על לא אמר לו ממה פה .עכשיו נלמד שיש בעצם
לשון“ הוא משהו נחשי ,קשור לעשות — והוא ארבע מדרגות ,התכללות של
לנחשים .נחש הוא ניחוש — גם “שנים שהם ארבעה“ — תורה
ניחש ,לשון נחש,
פשט יפה .למה משה רבינו עשה שצריך להיות שבכתב שבתורה שבכתב ,תורה
את הנחש מנחשת? הוא ניחש .ה׳ מנחשת כי “לשון שבעל פה שבתורה שבכתב,
נתן לו מקום לנחש — לא אמר תורה שבכתב שבתורה שבעל
לו ממה לעשות — והוא ניחש, נופל על לשון“ פה ותורה שבעל פה שבתורה
לשון נחש ,שצריך להיות מנחשת שבעל פה:
התורה הכתובה היא התורה שבכתב שבתורה כי “לשון נופל על לשון“מז .כנראה “לשון נופל
על לשון“ הוא השכל של הנחש .מה ששומעים שבכתב — “עשה לך שרף“.
התורה שבעל פה שבתורה שבכתב היא ולא כתוב הוא חוה (“אם כל חי“מח) ,מה שכתוב
המלה “נחש“ שלא כתובה בפירוש — משה הוא אדם והניחוש הוא הנחש .שלש המדרגות
שמע מפי ה׳ נחש ,כך ה׳ אמר לו ,אף שאנחנו האלה הן אדם־חוה־נחש — “מוסר אביך“,
לא רואים את המלה הזו כשפותחים ספר תורה“ .תורת אמך“ והשכל הנחשי.
שוב ,כשאני קורא את הפסוק בלי פירוש כך משה שמע — “שמע בני מוסר אביך ואל
תטוש תורת אמך“מה ,כאן זו “תורת אמך“ ,רש“י בכלל נדמה לי שהכל מה׳ — השרף ,הנחש,
לפעמים שרש ה־ה עילאה שבשם גבוה משרש הנחשת ,אבל לפי רש“י אלו שלש מדרגות:
ה־י ,אבל לא כתוב בפירוש ,תורה שבעל פה ה“שרף“ — מה שכתוב ,תורה שבכתב עצמה,
דברי ה׳ (תורה שבכתב שבתורה שבכתב). שבתורה שבכתב.
אחר כך יש עוד מדרגה :אני רואה משהו ה“נחש“ — לא כתוב אבל נאמר על ידי ה׳ ,זו
כתוב בפסוק ,אבל הוא לא מפי ה׳ — זו המסקנה תורה שבכתב (דבר ה׳) שנותרת בעל פה (תורה
של משה רבינו מדעתו“ ,אני אעשנו של נחשת“ ,שבעל פה שבתורה שבכתב) .ה“נחשת“ — כתוב
“לשון נופל על לשון“ .הדרשה של משה מופיעה אמנם בתורה שבכתב ,אבל לא נאמר על ידי ה׳
בתורה שבכתב — חלקה ממנה — אבל מדרגה אלא על ידי משה ,בדרשה שכבר שייכת לתורה
אחרת לגמרי ,ה׳ לא אמר זאת בפירוש אלא שבעל פה (תורה שבכתב שבתורה שבעל פה —
דרשת תושבע“פ שמופיעה כתובה). השאיר למשה להחליט מדעתו.
אחרי כל המדרגות יש תורה שבעל פה כנראה ש“לשון נופל על לשון“ קשור ל־ו,
למדות — כנראה “לשון נופל על לשון“ זו פעולה
מ ז בתחלה כתוב “ויעש משה נחש נחשת“ ואחר כך “והיה אם של רגש .בכלל ,קודם בתורה כתוב “לשון נופל
נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת“ — נשיכת הנחש על לשון“ דווקא על הנחש בגן עדן מקדם —
פעלה אצל האיש את ׳החלטת׳ הנחשת( ניחוש משה) ב־ה “הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב“מו .כותב
הידיעה .אף על פי שבאמצעות הנחש מסתכל האיש למעלה
ומשעבד את לבו לאביו שבשמים ,בכל זאת יש כאן כבר שרש פורה מה שם א ,ח.
ראש ולענה של החשבת הנחש למציאות בפני עצמה (“הנחש“), מו בראשית ג ,טו.
וממילא יבוא יום ,על ידי משיח“ ,הוא גואל אחרון“ ,שהנחש יתבטל
ותשאר רק עבודה “בלתי להוי׳ לבדו“ באמת.
מח שם פסוק כ.
