Page 15 - נפלאות בלק תש"פ

‫‪15‬‬

‫םיפרשה םישחנה | רועיש‬ ‫לפי הכלל ש“הוי׳‬
‫ישראל“לה‪“ .‬קציר“ בארמית הוא‬ ‫צלך“ — שהמצב‬ ‫קוראו נחש סימן שכך ה׳ אמר לו‬
‫גם חולה‪ ,‬אנחנו נעשים חולים‬ ‫שלנו למטה‬ ‫(בכלל‪ ,‬הרבי תמיד מקפיד לפרש‬
‫— על ידי הכשת הנחשים —‬ ‫דברים כמשמעם בפשטות)‪ ,‬אף‬
‫מתוך קיצור הנפש‪ .‬לפי הכלל‬ ‫משפיע למעלה —‬ ‫על פי שמפורש בתורה שה׳ אמר‬
‫ש“הוי׳ צלך“לו — שהמצב שלנו‬ ‫אם אנחנו במצב‬
‫למטה משפיע למעלהלז — אם‬ ‫של קיצור נפש‪,‬‬ ‫למשה “עשה לך שרף“‪.‬‬
‫אנחנו במצב של קיצור נפש‪,‬‬ ‫כך גם אצל ה׳‬ ‫הפירוש קצת מסתמך על‬
‫הסבר הרמב“ן‪ .‬יש מי שמפרש‬

‫כך גם אצל ה׳ — אז הוא לא‬ ‫שנחש ושרף הם שני מינים‪ ,‬אבל‬

‫יוצא מהפרשה — כפי שכותב הרמב“ן (ואחריו מוציא את הכל‪ ,‬׳קשה לו לדבר׳‪ ,‬והוא מקצר‬

‫רבינו בחיי) — שהם שם העצם ושם התואר של את הטקסט של התורה‪ .‬ה׳ אמר אבל לא היה‬

‫הנחש‪ .‬כך גם פרש רש“י עצמו‪ ,‬על “הנחשים מספיק רצון או כח שיכתב‪...‬‬

‫השרפים“‪ ,‬שה׳ שלח נחשים ששורפים את‬

‫האדם — שם העצם הוא נחש ושם הפעולה לא הנחש מרפא‬
‫ממשיך ושואל הרבי‪ :‬אם אתה יכול לומר‬ ‫הוא שרף‪ .‬לכן‪ ,‬אם ה׳ אמר ׳נחש שרף׳‪ ,‬עם שם‬

‫העצם ושם הפעולה‪ ,‬אפשר לקצר ולכתוב רק שהקב“ה אמר לו נחש אף על פי שלא כתוב‪,‬‬

‫“שרף“‪ ,‬על שם הפעולה‪ ,‬ומשה גם יכול לנקוט אולי הקב“ה אמר לו גם נחשת — איך רש“י‬

‫מחלק‪“ ,‬פלגינן דיבורא“‪ ,‬ש“נחש“ ה׳ אמר לו‬ ‫שהעיקר הוא “נחש“‪ ,‬שם העצם‪.‬‬

‫והחידוש של משה הוא “נחשת“‪ ,‬לשון נופל על‬ ‫קיצור לשון מתוך קוצר נפש‬
‫לשון?! כאן הרבי מפלפל‪ ,‬לפי רש“י קודם‪ ,‬שכל‬

‫שוב‪ ,‬הרבי אומר שאם רש“י כותב “קוראו תכלית נחש הנחשת אינה שהוא עצמו ירפא‪,‬‬

‫נחש“ סימן שבאמת כך אמר‪ .‬בכך מתפתח‪ ,‬ח“ו — הנחש לא ממית ולא מחיה — אלא רק‬

‫מתגלה‪ ,‬ממד חדש לגמרי בתורה‪ .‬אנחנו סימן‪ ,‬שיראו את המזיק הזה‪ ,‬הוא המות בכבודו‬

‫מכירים הרבה פעמים את התופעה שהפסוק ובעצמו‪ ,‬ואז יסתכלו כלפי מעלה וישעבדו את‬

‫מקצר את לשונו‪ ,‬אבל כאן החידוש שהקיצור‪ ,‬לבם לאביהם שבשמים‪ ,‬אבינו שבשמיםלח‪ ,‬ובכך‬

‫מה שהושמט‪ ,‬בא לידי ביטוי בפסוק הבא — טמונה הרפואה‪.‬‬

‫מסביר הרבי שאם לנחש אין סגולת רפואה‬ ‫שמשה רבינו תופס את המלה שה׳ אמר לו‪ ,‬הגם‬

‫שלא כתובה‪ ,‬ולא את המלה הכתובה בתורה‪ .‬כל בפני עצמו‪ ,‬ממילא מה ההבדל מאיזה חומר‬

‫הלימוד יוצא כאן מתוך ההבנה שה׳ ודאי אמר עושים אותו? הנחש מצד עצמו הוא גארנישט‬

‫לו נחש — “הקב“ה קוראו נחש ואני אעשנו — וכשהתחילו להאמין בו היה צריך לכתת אותו‬

‫של נחשת“‪.‬‬

‫ל ה שופטים י‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫בעומק‪ ,‬החידוש הגדול כאן לגבי קיצור‬
‫הלשון של הפסוק — אמירת ה׳ שלא כתובה‬
‫ל ו תהלים קכא‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫בתורה — יוצא מתחלת הפרשה‪“ ,‬ויסעו מהר‬
‫ההר וגו׳ ותקצר נפש העם בדרך“לד‪ .‬הכל מתחיל‬
‫לז קדושת לוי פרשת נשא בשם הבעש“ט‪ .‬הובא בהוספות‬ ‫מקיצור נפש של עם ישראל‪ ,‬ורש“י מביא‬
‫לכש“ט (קה“ת‪ ,‬הוצאה שלישית) אות עח (וש“נ)‪.‬‬ ‫בפירושו כאן גם את הפסוק “ותקצר נפשו בעמל‬

‫לח “אבינו שבשמים“ (ביטוי רווח‪ ,‬גם בתפלות שלנו) שוה “לעיני‬ ‫ל ד במדבר כא‪ ,‬ד‪.‬‬
‫כל ישראל“‪ .‬פלאי פלאים‪ ,‬כי “נחש נחשת“ שוה “בראשית ברא“‬
‫(כפי שהוזכר גם בשיעור שנדפס ב“נפלאות“ שבוע שעבר)‬
‫— ממש “נעוץ סופן בתחלתן“ (ספר יצירה פ“א מ“ז)‪ .‬משה‬
‫עושה “נחש נחשת“‪“ ,‬בראשית ברא“‪ ,‬אבל התכלית היא “אבינו‬
‫שבשמים“ — “אשר עשה [תקן] משה — לעיני כל ישראל“‪ ,‬תקן‬
‫את העינים להסתכל כלפי מעלה ותוך כדי לשעבד את הלב‬
‫לאבינו שבשמים‪ .‬זהו עיקר התיקון של משה רבינו‪ ,‬תכלית כל‬

‫התורה כולה‪.‬‬