Page 14 - מאורות הכשרות גליון 4 כסלו תשעט - שמן
P. 14
הרב ישכר טאוב שליט"א שיחה
יו"ר מכון "נתיבים לכשרות" עם בד"ץ
העדה החרדית
שמן זית אי הוי דבר חריף
האם צריכים כשרות על שמן זית?
הזיקוק נחשב לדבר חריף ,כך כתב בשמו תלמידו עובדא הוה במי שקיבל שמן זית של תרומת מעשר
הר"מ גרוס שליט"א. והכניסו לכלי של קרמיקה ,והשתמש בזה להדלקת בהחלט .גם שמן זית שנראה תמים,׳מה כבר יכול
נרות חנוכה ,וכשנגמר השמן תיכף מלא את הכלי להיות בשמן זית׳ צריך השגחה.
אך יש להעיר דגם בזמננו לא כל סוגי השמן זית בשמן זית של חולין ולאחר ששהה מעת לעת
המצויים עוברים תהליך זיקוק (כגון שמן זית נתעוררה השאלה על השמן מטעם דנבלע בכלי ע"י מדוע?
כתית מעולה ,אינו עובר זיקוק) ,וכידוע ,ואכן
השמנים שאינם מזוקקים ,באמת יותר עזים, כבוש. ישנם כמה סיבות ונפרט:
וצ"ע. לשאלה זו התייחס בספר מקראי קודש (חנוכה יש שמן זית ישראלי ויש שמן זית מחוץ לארץ – ייבוא.
סי' יט) וכתב לצדד לאסור 1משום ששמן זית הינו
ובספר באר יעקב הנ"ל כתב חילוק אחר ,שגם שמן זית ישראלי צריך הכשר דבר ראשון בגלל ערלה,
המחמירים לא כתבו זה אלא בשמן חדש דאית דבר חריף ואין כאן היתר של נותן טעם לפגם.
ביה עדיין שמרים ויש להן עדיין חריפות כמו אבל מקובל בציבור שעץ זית לא מוציא זיתים לפני 4-5
זיתים ,אבל בשמן ישן שהוא מזוקק מן השמרים אך האם זה מוסכם ששמן זית נחשב לדבר חריף, שנים.
לית ביה שום חריפות ,ובזה רוצה ליישב קושיית והאם יש חילוק בין שמן זית דזמננו לשמן זית
שדנו עליו הפוסקים ,הנה כבר בפתחי תשובה בעבר זה היה נכון חלקית והיום גם זה אינו נכון,
השבו"י מהגמ' שאיירי בשמן ישן. (יו"ד סי' קה סק"ב) הביא דעות בזה ,וכדלהלן. נכוןשבעבר העצים לא נתנו פרי לפני הזמן הנ"ל,
אבל גם פעם היה את נושא ה'חזירים' -היו לוקחים
ולדבריו י"ל שכל השמנים שלנו אינם חריפים דהנה בתשו' שבות יעקב (ח"א סי' נו) נשאל על ענף מהעץ מכופפים אותו ומכניסים לתוך האדמה
שאין בהם השמרים ,ואין מזה סתירה לתוס' מעשה שהיה שנפלה חתיכת חלב טמא תוך כד והראש יוצא ומצמיח עוד עץ כדי להרבות את היבול
דהתוס' איירי בשמם זית חדש כשעדיין עם שמן זית והרגישו בו אחר שעה ושתים ולא היה כי בעצם כך היו מקבלים עץ שמצמיח כבר מההתחלה
פירות ,ולפי ההלכה החזיר הזה שנכפף דינו כעץ חדש
השמרים. ששים בשמן נגד החלב ,אי נאסר השמן או לא. וחלים עליו כל דיני ערלה .לכן גם פעם זה היה נכון
רק חלקית .אבל יותר מזה היום יש זן שמצליח בארץ
וכאן יש לראות מה כתבו הפוסקים לגבי זית והשיב על זה שאף דלכאורה אין דין זה צריך ושמו 'ברנע' והוא מצמיח כבר מהשנה השניה פירות
בעצמו האם נחשב לדבר חריף ,ואכן בשו"ע או"ח לפנים כי נראה פשוט להתיר שהרי צונן בצונן ובשביל צריך לעקוב רציני ולבדוק שאין סחורה
סי' תמז (ס"ח) פסק דזיתים נחשבים לדבר חריף הוא בלע ולא פליט ,אכן מ"מ דעת התוס' בע"ז שמגיע מיבול ערלה ,וגם אחרי שהמשאית מעמיסה
שכתב (בפסקי תוס') ששמן זית עז וחריף ומפליט צריך לבדוק שהיא לא מעמיסה בדרך עוד סחורה
בלא חולק. כמו רותחין ,אך המשיך שם שדברי התוס' תמוהים
שמוכח בגמ' פסחים (ע"ה ):שסתם שמן זית צונן, מיבול ערלה.
ובספר דבר חריף (שם הערב לח) כתב שלשיטה וגם מדברי שאר הפוסקים משמע ששמן זית דינו
ששמן זית נחשב לדבר חריף הרי זה ראיה שזית כשאר כל צונן ,כך דייק מכמה ראשונים ,ומסיים זה דבר ראשון מדוע צריך הכשר ,דבר נוסף כמובן
שמכל מקום מי יקל ראש להקל נגד דעת התוס', נושא של תרומות ומעשרות שאם אין הכשר לא תרמו
בעצמו נחשב לדבר חריף. מ"מ במקום צורך או הפסד מרובה נ"ל להקל,
וצירף שם גם דעת הרמב"ם וסייעתו דבשר ושומן ממנו תרומות ומעשרות.
אבל בהיפך להסוברים דשמן זית לא הוי חריף
אין הכרח דגם זית גופיה לא הוי חריף דאפשר נ"ט לפגם בשמן וה"ה לחלב ,עכ"ד. דבר נוסף בשמן זית ישראלי שצריך פיקוח שלא נעשו
עבודות כגון מסיקה ,עבודות בבית הבד ,או ביקבוק–
דגוף הפרי הוא מר. וראייתו מפסחים היא ,ששם במשנה איתא ,סכו
בשמן של תרומה אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא בשבת.
ויש להטעים הדברים עפ"י דברי הבאר יעקב יקלוף את החיצון ,ובגמ' שם להדיא דשמן נחשב
הנ"ל ,ששמן זית שיש בו עדיין את השמרים הרי דבר נוסף כמובן זה שמיטה ,אם אין כשרות יכול
יש בו את הזית בעצמו ולכן הוא עדיין חריף ,אך לצונן. להיות שהשמן אסור כי נעבד בו עבודות בשביעית,
לאחר שמפרידים ממנו השמרים ,אינו מר וחריף.
ויש להעיר ,דמאן יימר ששם איירי בשמן זית, ויכול להיות שהוא צריך ביעור.
ומעין זה כתב בשו"ת משיב דבר (יו"ד סי' כד) יכול להיות שאיירי בשמנים אחרים וכפי שמצאנו
וז"ל ,וכן אנו רואים בחוש דבזיתים יש מרירות, בגמ' בשבת שכבר בזמנם היו מפיקים שמן מכמה ונושא מרכזי נוסף שזה שייך גם בארץ וגם בחו"ל
ואפילו השמן שעושים בלא אומנות מר הוא, מינים שונים כפי המצוי ביותר באותו מקום, (במיוחד בייבוא מחו"ל האפשרות לברר מה נעשה
וצריך מעשה אומן להוציא טעם מרירות שקלט ואולי משום שסתם שמן שבתלמוד הוא שמן זית
מן הזית ,וכן שמעתי מכמה אנשים ,עכ"ל ,ומאידך שם היא קטנה מאוד) ,שישנם הרבה זיופים.
הוא כותב שם ,שהשמן מקהה את חריפות הזית, כפי שמובא בפוסקים.
ומשמע שסובר שהשמן זית מצד עצמו אינו חריף. זיופים ,איך אפשר לזייף שמן זית ומה הענין?
ובספר חוות דעת (שם סק"א) הביא בפשיטות
וביד יהודה (סי' קה פיה"א סק"א) חולק על דברי התוס' ששמן זית נחשב לדבר חריף ,וקיבל העניין פשוט מאוד הם לוקחים שמן סויה או
התוס' לגמרי ,וסובר שהגם שזיתים חריפים מ"מ חמניות מוסיפים צבעי מאכל וטעם והרי לנו שמן
את דבריו. זית למהדרין מן המהדרין ,...האינטרס שלהם ברור
שמן זית בעצמו אינו חריף כלל. מאוד אם שמן סויה מחירו 7שקל בערך ושמן זית הם
ובפתחי תשובה שם הביא שבספר באר יעקב מוכרים ב ₪ 20יוצא רווח של יותר כמעט פי שניים.
ואגב יש לסייג מה שכתבנו לגבי זיתים שנחשבים (יו"ד סי' קג) חולק על השבו"י וסובר ששמן ועל זה ההשגחה כמובן מפקחת שבאמת זהו שמן זית
לדבר חריף ,דגם זה רק כשהם חיים ואינם נכבשו זית לא נחשב לדבר חריף ,ולהלן נביא מדבריו,
(עיין בנו"כ על השו"ע) ,ולכן זיתים המצויים ובספר דבר חריף (פ"ב הערה טז) ציין לעוד ולא שמן אחר.
בזמננו בשימורים הרי שודאי שכבר אינם חריפים.
פוסקים שנחלקו בזה. ומה זה קשור להכשר?
וגם בזיתים חיים ,יש שנקטו שאינם חריפים
ביותר (עיין ש"ך סי' צו סק"כ) ,ולכן בדיעבד ובשו"ת משנת יוסף (חי"א סי' קלג) נשאל על כמו בכל דבר הכשר בד"ץ של העדה החרדית הוא
ובמקום הפסד הקילו בהם (עיין ספר ד"ח שם המהרא"ל צינץ שכתב בספרו אלף המגן (הל' לא רק האם המוצר כשר בלבד אלא שהמוצר המצויין
פסח סי' תמ"ז סק"כ) דשמן זית לא הוי דבר חריף בתווית הוא אכן זה ולא דבר אחר .דבר נוסף שהרבה
אות ח). נגד התוס' הנ"ל ,והשיב דכל הטועם שמן זית פעמים החומרים שמוסיפים כדי לערב את השמן יחד
מזוקק ירגיש שאין בו חריפות ,וא"כ זה תלוי לפי עם חומרי הטעם והריח והצבעלא תמיד כשרים ,וגם
לסיכום: התקופה ולפי דרך הייצור ,ויתכן שזה השינוי בין לא תמיד החומרי טעם וריח כשרים ,והרבה פעמים
פסקי התוס' דבזמנם הוי שמן זית בלתי מזוקק, גם השמן הבסיס עצמו הוא עם חמיצות גבוהה ומסוכן
דעת הפסקי התוס' והחו"ד ועוד אחרונים ששמן והוי דבר חריף ואח"כ בתקופת המהרא"ל צינץ
זית נחשב לדבר חריף ולא חילקו ,דעת השבו"י מאוד ,וחמירא סכנתא מאיסורא.
להקל בהפסד מרובה ,דעת היד יהודה ועוד כבר זיקקו שמן זית ולא הוי דבר חריף.
אחרונים ששמן זית לא נחשב לדבר חריף ודלא אבל לפעמים הזייפנים מזייפים את חותמת ההכשר
כהתוס' ,דעת הבאר יעקב לחלק בין שמן זית עם וכן הביא בספר דבר חריף (שם) ממרן הגרי"ש בשיטת הכל כלול...
השמרים ,דבלא השמרים אינו דבר חריף ,דעת אלישיב שהורה להקל וכפי המציאות דהיום
המשנת יוסף והגרי"ש אלישיב לחלק בין שמן זית ששמן זית לא הוי חריף כלל ,אולם שמן זית קודם אכן וכבר היו סיפורים בעבר ,לכן בד"ץ העדה ערני
מזוקק שאינו חריף ,לבין שמן זית שלא עבר זיקוק. מאוד וקשוב לכל תלונה חריגה מהציבור על שמן זול
מידיי או שנראה לא אמין ובד"ץ פעל שהשמן יירד
1אף לסוברים דאין לאסור בדיעבד מה שנשרה בכלי ששרה בו איסור משום דלא נעשה כבוש אלא לאחר
מעל"ע שכבר נפגם. מהמדפים בחנויות.
גם מקומות בחו"ל ישנם שבמפעל עצמו ישנו גם
ייצור של שומן מן החי ,אמנם דבר זה פוחת והולך
אבל גם חשש זה מצריך זהירות וכשרות.
דבר נוסף ואחרון זה כמובן פסח שלפסח צריך שכל
התהליך יהיה ללא חשש קטניות וללא חשש חמץ וזה
סיפור אחר לגמרי.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 14

