Page 12 - מאורות הכשרות גליון 4 כסלו תשעט - שמן

‫עיוני הלכה‬

‫הגאון הרב צבי שרלין שליט"א‬

‫חשש כבישה באיסור בהובלת שמנים‬

‫דהחילוק בין כבישה מצד הבשר אשר שם תלתולי בשר‪,‬‬ ‫וכאילו הכל דבר אחד ממש‪ .‬דכיון דכבוש כמבושל‪ ,‬הרי‬ ‫א‪ .‬יל"ע בהובלת שמנים ממקום למקום במשאיות כבדות‬
‫לבין כבישה מצד השיער‪ ,‬דבכבישה מצד הבשר‪ ,‬הגם‬ ‫זה כאילו כח של רתיחה מפליט ומבליע מצד לצד לגמרי‪.‬‬ ‫או באוניות שממלאים שמן כשר במקום הנועד לו‪,‬‬
‫שתלתולי הבשר אכן נתייבשו מתחילה‪ ,‬ונתייבשו כעץ‪,‬‬ ‫וממלאים שמן לא כשר באותו מקום כשרק דופן המיכל‬
‫אבל ע"י הכבישה נתלחלחו ויש לאסור‪ .‬משא"כ לצד‬ ‫ועוד מצינו לגאון בעל חמודי דניאל בהל' בב"ח סל"ה‬ ‫חוצצת‪ .‬ונמצא שמן כשר נוגע בדופן מצד זה‪ ,‬ושמן לא‬
‫השער‪ ,‬הכבישה לא פועלת לגרום לחלוח לתלתולי הבשר‬ ‫שפשוט לו בדבר קערה מלאה שומן קרוש שהעמידו תוך‬ ‫כשר נוגע מצד השני‪ .‬האם בכה"ג עובר טעם מצד לצד‬
‫שבצד השני‪ ,‬ועדיין הם יבישים‪ .‬ולגבי העור הגם שהכבישה‬ ‫קערה אשר היה בה חלב עד גובה מסוים‪ ,‬והיה ספק אם‬
‫פועלת‪ ,‬אך טעמו קלוש ואינו אוסר‪ ,‬אבל על תלתולי‬ ‫קערת השומן שהתה בחלב מעל"ע או פחות‪ ,‬דהוה ספק‬ ‫מחמת דין כבוש כמבושל או לא‪.‬‬
‫הבשר‪ ,‬אין הכבישה פועלת כלל‪ ,‬ואין שום העברת טעם‬
‫כבוש בב"ח‪ ,‬שהרמ"א מקל‪ .‬ואסור לבשלו‪.‬‬ ‫וננסה לברר דין זה מתוך מכלול דיני כבוש כמבושל‪.‬‬
‫בכבישה זו מתלתולי הבשר‪ ,‬שהם כעץ יבש‪.‬‬
‫ולכאורה אם כבוש אין פועל מעבר לדפנות‪ ,‬אין שאלה‬ ‫ב‪ .‬בסימן ק"ה ס"א כתב המחבר דהיתר הנשרה באיסור‬
‫ולפי"ז יהא נפ"מ בבצק הדבוק בנסר של חבית יין‪ ,‬אם‬ ‫כלל‪ ,‬דהחלב לא יפלוט מהשומן כלום ולא יבליע‪ .‬ומוכח‬ ‫כ"ד שעות נאסר כולו‪ .‬והרמ"א מביא שתי דעות בנוגע‬
‫נתייבש כעץ ואין בו לחלוח אפשר שכה"ג הכבישה לא‬ ‫דס"ל דהקערה עם השומן חשיב כדבר אחד שנשרה בחלב‪.‬‬ ‫לחתיכת היתר שהניחו אותה במרק או רוטב של איסור‬
‫למשך כ"ד שעות‪ ,‬וחלק מן ההיתר היה מחוץ לאיסור‪,‬‬
‫פועלת כלל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ולפי"ד יש נפ"מ רבתא במשלוחי מנות שמצמידים‬
‫עוגת חמץ לבקבוק היין‪ ,‬ועוברים כ"ד שעות‪ ,‬דאם נחוש‬ ‫האם חלק שחוץ לרוטב נאסר או לא‪.‬‬
‫ומה שצרף הפמ"ג את הסברא שטעם בשר פוגם בדבש‪,‬‬ ‫לסברת הפמ"ג והגרע"א והחמודי דניאל‪ ,‬הרי היין פועל‬
‫כי הכבישה גורמת איזה לחלוח לעור שנתייבש‪ ,‬אך בודאי‬ ‫תהליך של כבישה בבקבוק הזכוכית ובחמץ הדבק אליו‪,‬‬ ‫יש סוברין דאפילו מה שחוץ לכבישה נאסר דהרי אמרו‬
‫העור לא חוזר לעצמו‪ ,‬וכיון שבכ"ז יש חשש של נתינת‬ ‫כבוש כמבושל‪ ,‬ולגבי בישול אם היתה חתיכה חציה מחוץ‬
‫טעם העור בדבש‪ ,‬צרף הי"א דטעם בשר פוגם‪ .‬אבל‬ ‫ומפליט טעם חמץ מן העוגה ליין שבבקבוק‪.‬‬ ‫לרוטב‪ ,‬לפי הר"י בתוס' חולין ק"ח ע"א ד"ה טיפת חלב‪,‬‬
‫בטעם גמור כמו בצד הבשר‪ ,‬תלתולי בשר שנתלחלחו‪ ,‬לא‬ ‫חשבינן לחלק שחוץ לרוטב כאילו הוא ברוטב‪ ,‬ואם הרוטב‬
‫סמכינן כלל על הא דטעם בשר פוגם בדבש‪ .‬ובס' מגילת‬ ‫ולא רק זה‪ ,‬גם אם יש תוית המודבקת על בקבוק יין‪,‬‬ ‫של איסור‪ ,‬האיסור מפעפע גם לחלק שחוץ לרוטב ונאסר‪.‬‬
‫ספר סי' ק"ה ס"א סק"ט לא נחת לכ"ז‪ ,‬ונתקשה בדברי‬ ‫ובעבר היו עושים דבק זה מחמץ‪ ,‬היה לחוש לבליעת‬ ‫ה"ה בכבישה‪ .‬עיי"ש בביהגר"א סק"ו‪ .‬ואמנם גם בבישול‬
‫הגרע"א שלא חילק בין חמץ לשאר איסורים‪ ,‬המוכרחים‬ ‫חמץ ביין‪ ,‬מחמת הדבק הצמוד לבקבוק‪ .‬אמנם בד"כ‬ ‫אין זה פשוט‪ ,‬דרש"י חולק על זה‪ ,‬עי' תוס' בחולין צ"ו‬
‫הדבק פגום ואולי מאוס ותלוי בסי' תמ"ב ס"ט‪ ,‬ואז נוגע‬ ‫ע"ב ד"ה אם‪[ ,‬והטור בסי' ק"ה ס"ד התיחס למחלוקת זו‬
‫מפמ"ג בשפ"ד הנ"ל‪ ,‬וליתא‪.‬‬ ‫למחלוקת הפוסקים‪ ,‬אם להחמיר בנטל"פ בנוגע לפסח‪.‬‬ ‫והש"ך בסימן צ"ב סק"ד פסק כר"י]‪ .‬ק"ו בכבוש כמבושל‬
‫שהחלק שחוץ לרוטב אינו חלק מהקדירה‪ ,‬ולא נאסר‬
‫יא‪ .‬ולמעשה בענין הבקבוק יין שהיה כרוך בעוגת חמץ‪,‬‬ ‫ובסמוך באות י"א נביא סמך נוסף להקל‪.‬‬
‫יש סניף אחר להקל‪ .‬דדעת הרבה ראשונים שכלי זכוכית‬ ‫בכבישה הזו‪.‬‬
‫שבלעו אפילו בחמין א"צ הגעלה‪ ,‬דשיעי ולא בלעי‪ ,‬וכ"פ‬ ‫ח‪ .‬והנה יש חולקין‪ .‬היד יהודה בסימן ק"ה פה"א סק"א‬
‫המחבר בסי' תנ"א סכ"ו‪ .‬ואע"פ שהרמ"א שם נקט דאין‬ ‫ד"ה גם זה נראה ברור‪ ,‬ובד"ה ועיין במשנה‪ ,‬כתב אם‬ ‫[ברם החוו"ד בסי' צ"ב סק"ו סובר בדעת רש"י שהחלק‬
‫להכשירם כלל‪ ,‬מ"מ סניף מיהא איכא‪ .‬וראוי לצרף למנהג‬ ‫למשל יש חלב בקדירה‪ ,‬והקדירה עומדת תוך בשר או‬ ‫שחוץ לרוטב נאסר‪ .‬וצריכים לחלק בין בליעה מלמטה‬
‫בעלי הוראה‪ ,‬בדין זה של כבוש דבר דבוק מעבר לכלי‪,‬‬ ‫שומן‪ .‬כלומר בשר ושומן מקיפין אותה‪ .‬וכי יעלה על הדעת‬
‫לומר שיש כאן כבישה של חלב עם שומן‪ ,‬פשוט שלא‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬דמפעפע בהכל‪ ,‬לבין בליעה מלמעלה למטה]‪.‬‬
‫כהיד יהודה ולא כהפמ"ג והגרע"א‪.‬‬ ‫וה"ה בציור של החמודי דניאל שקדירה עם בשר שקועה‬
‫ג‪ .‬ויש סוברין דמה שחוץ לרוטב האסור אין נאסר‪ ,‬כי‬
‫יב‪ .‬ומעתה נבוא לדון בענין הובלת שמן כשר עם שמן‬ ‫בתוך קדירה של חלב‪.‬‬ ‫הכבישה לא מפעפעת למעלה לאסור‪ ,‬ולא משוינן לבישול‬
‫פסול‪ .‬אם מדובר במיכלים גדולים שיש דופן משותפת בין‬ ‫לפי ר"י‪ .‬והטעם‪ ,‬כי אע"פ שאמרו בחולין קי"א ע"ב כבוש‬
‫השמן הכשר והשמן הפסול‪ ,‬וכן כה"ג בהובלת חלב כשר‬ ‫למדנו מדבריו שהציור של החמודי דניאל‪ ,‬בשר בקדירה‬ ‫הרי הוא כמבושל‪ ,‬מ"מ אין זה בישול ממש‪ ,‬שהרי בפסחים‬
‫עם חלב עכו"ם או טמא במיכלים שחלוקים‪ ,‬ויש דופן‬ ‫תוך קערת חלב‪ ,‬יש בו איזה צד לומר דהכלי והבשר כדבר‬ ‫מ"ד ע"ב אמרו‪ ,‬על בשר שנשרה בחלב‪ ,‬דגם אי תרו ליה‬
‫משותת וההובלה נמשכת כמה ימים‪ ,‬לכאורה המציאות‬ ‫אחד‪ ,‬יותר מאשר לומר זאת כלפי חלב בקדירה שהחלב‬ ‫כוליה יומא לא נאסר מדאורייתא‪ ,‬כי בב"ח דרך בישול‬
‫שהשמן הפסול נכבש במיכל ונבלע בדפנות אחרי כ"ד‬ ‫נקרא כבוש גם כלפי השומן המקיף את הקדירה‪ ,‬ממילא‬
‫שעות‪ .‬ונמצא אחר כ"ד שעות שהדופן המשותף בלוע מן‬ ‫קדירת חלב העומדת תוך בשר‪ ,‬שזה הציור של הפרמ"ג‬ ‫אסרה תורה‪ ,‬והכבישה איננה בישול ממש‪.‬‬
‫והרע"א וזה הציור של חמץ – עוגה סביב הבקבוק יין‪ ,‬היד‬
‫הפסול‪.‬‬ ‫יהודה נקט שזה לא יעלה על הדעת כלל דחשיב כבוש‪.‬‬ ‫וא"כ הלשון כבוש הרי הוא כמבושל‪ ,‬כבר אין בו הכרח‬
‫אולי מפני שכח הכבישה לא אלים כ"כ‪ .‬אך זה מ' שלא‬ ‫דהוי בשול ממש‪ .‬לכן סוברים‪ ,‬שאין החלק העליון מחוץ‬
‫ואמנם באותו דופן בלוע גם מן הכשר כי גם הוא נכבש‬ ‫בא היד יהודה מתחילה לומר דלא יתכן שהדבוק נחשב‬ ‫לרוטב נאסר‪ .‬דגם בבישול עצמו צריכים הבל קדירה או‬
‫שם‪ ,‬אך אין ידוע רוב של מי‪ ,‬והוי מב"מ כשאין רוב ואסור‪.‬‬ ‫כמו חלק מהכלי‪ .‬דא"כ אין הו"א לומר שציור אחד עדיף‬
‫על השני‪ ,‬וממה שמשמע שהיה הו"א לחלק‪ ,‬ע"כ דלא זו‬ ‫כח אחר לאסור החלק שחוץ לרוטב‪.‬‬
‫ולכאורה אחרי הכ"ד שעות הראשונות יל"ע האם כדי‬
‫לבלוע מן הבלוע בדופן צריך שיעור כבישה חדש‪ ,‬כ"ד‬ ‫השגתו‪ .‬אבל הגרע"א והפמ"ג נקטו שיש בזה כבוש‪.‬‬ ‫ובפרט לפמ"ש החוו"ד סי' צ"א סק"ה‪ ,‬הובא בדר"ת‬
‫שעות נוספות כדי להפליט הטעם האסור של השמן הפסול‪,‬‬ ‫סי' צ"ב ס"ק י"ב‪ ,‬דאם החצי שחוץ לרוטב הוא צונן‪,‬‬
‫לתוך השמן הכשר‪ .‬ואז שעור הכבישה השני הזה לא יאסור‬ ‫ולמעשה היד יהודה אומר‪ ,‬דגם בציור של החמודי דניאל‬ ‫ולא נתחמם‪ ,‬אין חלק התחתון בולע הימנו‪ ,‬הרי דאפילו‬
‫מצד הבלוע בדופן‪ ,‬כי הבלוע נעשה כבר פגום‪ ,‬אחרי כ"ד‬ ‫אין שום כבוש והבשר והשומן שבקדירה תוך החלב לא‬ ‫בבישול לא בכל מקרה דנים את מה שחוץ לרוטב כאילו‬
‫שעות שנבלע‪ .‬או שנימא כי אחר שהתחיל תהליך כבוש‪,‬‬ ‫הוא בפנים‪ ,‬ק"ו בכבוש‪[ .‬וידעתי שהקורא יתמה דזה‬
‫נעשה פתח של בליעה ופליטה‪ ,‬וכדי להפליט מן הדופן‬ ‫נאסרו ולא אוסרים כלל רק הקדירה בלועה מבב"ח‪.‬‬ ‫דוקא מלמעלה למטה‪ ,‬ואנו דנים על מלמטה למעלה‪.‬‬
‫א"צ שעור כבישה חדש‪ ,‬רק כל שנמשכת הכבישה נמשכת‬ ‫הבאתי לתת הדגש שלא בכל אופן דנים החלק העליון‬
‫ומסביר היד יהודה הרי גם בבישול אם מעמיד קדירה‬
‫הפליטה ואוסרת‪.‬‬ ‫צוננת עם תבשיל על חלב רותח‪ ,‬אם לא נתחממה‬ ‫כאילו ברוטב!]‬
‫הקדירה עצמה‪ ,‬אזי נאסרה רק הקדירה הנוגעת בלבד‪,‬‬
‫יג‪ .‬ומדברי כל הגדולים שדברו על בליעה ע"י כבוש ממה‬ ‫ולא התבשיל שבתוכה‪ ,‬כיון שהתבשיל צונן כ"ש שבכבוש‪,‬‬ ‫ד‪ .‬ובדבר שמן‪ ,‬כגון חלב שנמוח‪ ,‬סובר הש"ך בס"ק א'‬
‫שדבוק בדופן‪ ,‬ה"ה הפמ"ג והגרע"א וחמודי דניאל מוכח‪,‬‬ ‫שאינו דרך חמום‪ ,‬לא יאסור התבשיל שהגם שכבוש‬ ‫שהאיסור מפעפע למעלה וגם מה שחוץ לכבישה נאסר‪.‬‬
‫שאחר שיעור כבישה החמץ הדבוק בדופן החבית‪ ,‬או‬ ‫כמבושל‪ ,‬אבל לא חמיר ועדיף מכח הבישול‪ .‬ועוד הקשה‬ ‫ומדברי הגרע"א שם והדמ"ר בשם המנח"י נראה דלא‬
‫השומן בקערה התחתונה וכל כיוצ"ב‪ ,‬נבלע מבלי שנקקנו‬ ‫כי במציאות ברור‪ ,‬שרואים שאין השפעה חוץ לכלי‬ ‫סוברים כן‪ ,‬דאין האיסור מפעפע למעלה במה שחוץ‬
‫לשעור כבישה נוסף‪ .‬דמשנפתח פתח הבליעה מעבר לעבר‬
‫– א"צ שיעור כבישה ונבלע מיד‪ .‬והטעם דהדבוק נחשב‬ ‫הנכבש – אין שום לחלוחית וכדו'‪.‬‬ ‫לכבישה‪ ,‬וכן הלכה בהפ"מ כמ"ש בשפ"ד סוסק"א‪.‬‬

‫חלק ממש מן הדופן ואינו כשני דברים קרובים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬והנה מדברי הגרע"א שהביא להפמ"ג‪ ,‬משמע שחידש זה‬ ‫ה‪ .‬והנה‪ ,‬לגבי כבוש בכלים‪ ,‬אם נתן רוטב של איסור בכלי‬
‫נוגע גם בשאר איסורים‪ ,‬ולא רק בחמץ‪.‬‬ ‫היתר מעל"ע‪ ,‬האם נאסר כל הכלי‪ ,‬בכל עוביו‪ ,‬או רק כ"ק‬
‫אולם עדיין אפשר לומר דאחר שעור כבישה‪ ,‬שנוצר מצב‬ ‫ממנו‪ ,‬האריך בט"ז כאן סק"א והש"ך בסי' צ"ח ס"ק י"ג‬
‫של בליעה ופליטה‪ ,‬מצב זה ממשיך ממילא וא"צ שיעור‬ ‫ומצינו בפמ"ג ביור"ד סי' פ"ז שפ"ד ס"ק כ"ב ד"ה כתב‬ ‫ועוד הרבה אחרונים‪ ,‬החוו"ד בסי' ק"ה חי' סק"ג וחכ"א‬
‫כבישה חדש ונוסף‪ ,‬וא"כ השמן הכשר יבלע ממה שבלוע‬ ‫הכנה"ג‪ ,‬שכתב בשם הכנה"ג‪ ,‬בדבר דבש שמובא בנאדות‬ ‫כלל נ"ז סי"א סוברים שכל דפנות הכלי ושוליו נאסרו‪,‬‬
‫מעור "ואף שיבש הוא‪[ ,‬פי' ועור שנתייבש‪ ,‬הרמ"א בספ"ז‬ ‫[ולא כמ"ש האו"ה דרק כלל לז' דין א' כ"ק מהצדדים‬
‫בדופן המשותף‪.‬‬ ‫ס"ו מתיר]‪ ,‬נתלחלח תוך שיעור כבישה‪ ,‬ויראה דמש"ה‬
‫אסור‪[ .‬פי' כשהדבש בנאד שהעור] לצד הבשר‪ .‬שיש‬ ‫ושולים נאסר]‪ .‬וכן נקט במ"ז רס"י ק"ה‪.‬‬
‫יד‪ .‬ומצאתי בדר"ת בסי' ק"ה סק"י כמה נדונים הקשורים‬ ‫תלתלי בשר עדיין מחובר בעור‪ ,‬משא"כ לצד השיער‪,‬‬
‫לספק זה‪ .‬ונבררם אחת לאחת‪.‬‬ ‫[פי'‪ ,‬דהכבישה ע"י הדבש לא אוסרת בכה"ג]‪ ,‬אף דכבוש‬ ‫ומעתה נמצא שכח הכבישה פועל בכלים לכל עבר‪ ,‬לעומת‬
‫אוסר בכולו‪ ,‬מ"מ העור לחוד אין בו טעם כ"כ‪ ,‬ויש לסמוך‬ ‫זאת במאכל אין כח בכבישה לפעפע כלפי מעלה‪.‬‬
‫א‪ .‬נסתפקו כמה אחרונים‪ ,‬חתיכת איסור שנכבש במרק‬ ‫גם על מאן דאמר בסי' ק"ג ס"ד בשר בדבש פוגם"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫של היתר כ"ד שעות והיה מתחילה ס' בהיתר כנגד‬ ‫ויל"ע אם נתנו כלי בתוך רוטב של איסור‪ ,‬וחלקו בולט‬
‫האיסור ונתבטל‪ ,‬ואח"כ נתמעט מן ההיתר ועכשיו אין‬ ‫ולכאורה אם כבוש מפליט גם דבר הדבוק מצד החיצון‬ ‫כלפי חוץ‪ ,‬האם האיסור לא יפעפע בכלי כלפי מעלה או‬
‫בו ס' כנגד האיסור‪ ,‬האם כדי לאסור צריך שיעור כבישה‬ ‫של הכלי‪ ,‬הרי גם בנאד שעשוי הפנים לצד השיער‪ ,‬סו"ס‬ ‫דכלי שאני‪ .‬ולכאורה החסרון בכח כבישה כלפי מעלה גם‬
‫מחדש‪ ,‬או כיון שנתעורר הטעם מן האיסור לצאת‪ ,‬ממשיך‬ ‫תבליע הכבישה מתלתולי הבשר המחוברים בצד החיצון‪,‬‬
‫וא"צ שיעור כבישה מחדש‪ .‬וצדד דצריכין שיעור מעל"ע‬ ‫בציור זה‪.‬‬
‫מחדש‪ .‬ובשם מהרי"א הלוי ח"א סי"ג נסתפק‪ ,‬והחמודי‬ ‫והוי כמו חמץ הדבוק‪.‬‬
‫ו‪ .‬והנה הפמ"ג באור"ח סי' תמ"ז א"א סק"ל כתב שאם יש‬
‫דניאל הסכים להחמיר‪.‬‬ ‫ומזה רצו להוכיח [בשם המהרש"ם בסוף משמרת שלום]‪,‬‬ ‫חבית מלאה יין וחתיכת חמץ דבוק לה מבחוץ‪ ,‬היין אסור‪,‬‬
‫שדברי הפמ"ג דמפליט מהדבוק בחוץ נאמרו דוקא בפסח‪,‬‬ ‫לפי שהכבישה מפלטת מעבר לעבר וגם ממה שדבוק‪,‬‬
‫ב‪ .‬עוד נסתפקו‪ ,‬באופן ששהה מרק של איסור בכלי ועבר‬ ‫שהחמירו בחמץ טפי‪ ,‬אבל בשאר איסורים אין לחוש לכל‬ ‫וממילא נכנס טעם חמץ לדופן החבית וליין‪ .‬ודין זה הביא‬
‫שעור כבישה של כ"ד שעות‪ ,‬והמשיך האיסור לשהות‬ ‫הגרע"א ברס"י ק"ה‪ .‬משמע שמסכים לחידוש זה לא רק‬
‫בכלי ואח"כ ערו את האיסור‪ ,‬וכעבור כו"כ שעות בשלו‬ ‫זה‪.‬‬
‫מפני חומרא דחמץ אלא בכל כבישה‪.‬‬
‫י‪ .‬ולכאורה אין שום הכח לומר כן‪.‬‬
‫למדנו מזה שס"ל דאחר כ"ד שעות שאז פועל כח הכבישה‬
‫הוא פועל לא רק על הדופן עצמה‪ ,‬אלא גם על הדבוק בה‪,‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט‬ ‫‪12‬‬