Page 13 - מאורות הכשרות גליון 4 כסלו תשעט - שמן

‫הרה"ג מיכאל גלעדי שליט"א‬

‫בית המדרש להלכה בהתיישבות‬

‫הפרשת תרומות ומעשרות בסוגי השמנים‬

‫תשובה‪ :‬אין להפריש תרומות ומעשרות אלא לאחר גמר עשיית השמן והטעם הוא‬ ‫שמן זית‬
‫מפני שאסור להפריש קודם גמר מלאכה‪ ,‬וכבר נתבאר שגמר המלאכה בזיתים‬
‫העומדים לשמן הוא לאחר עשיית השמן‪ .‬ובדיעבד אם הפריש בעודם זיתים תרומתו‬ ‫ארצנו הקדושה התברכה בשבעת המינים ואחד המיוחד בהם הוא פרי הזית‬
‫שמפיקים ממנו את השמן ארץ ישראל נקראת על שמו "ארץ זית שמן"‪.‬‬
‫תרומה‪.‬‬
‫בדיני תרומות ומעשרות שונה השמן שנקרא בתורה יצהר‪ ,‬וכן שונה היין הנקרא‬
‫כמו כן אין לתרום משמן על זיתים העומדים לשמן ובדיעבד בזמן הזה תרומתו‬ ‫תירוש‪ ,‬משאר הפירות שחיובן בתרומות ומעשרות לפי רוב הראשונים הוא מהתורה‬
‫תרומה [כדין המפריש מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו‬
‫שבדיעבד תרומתו תרומה‪ .‬ואע"פ שלגבי זיתים גזרו חז"ל שיחזור ויתרום שוב כדי‬ ‫לעומת שאר הפירות שחיובם מדרבנן‪.‬‬
‫שיעשה את השמן בטהרה‪ ,‬מכל מקום בזמן הזה שכולנו טמאים אין צריך לחזור‬
‫הבדל נוסף ישנו בין שמן לשאר הפירות הוא בנתינת התרומה‪ .‬מכיון שבזמן הזה‬
‫ולתרום שוב]‬ ‫הכהנים והתרומות טמאים לכן אין נותנים את התרומות לכהן שכן אסור לו‬
‫לאוכלם‪ .‬לעומת זאת כשמפרישים תרומות משמן ישנם הנותנים לכהן את התרומה‬
‫ד] קנה זיתים מישראל שנאספו אצלו לשם אכילה ועישרם‪ ,‬ושוב נמלך עליהם‬ ‫גדולה והתרומת מעשר שהרי הכהן יכול להשתמש בו להדלקה‪ .‬הנותנים שמן לכהן‬
‫לעשותם שמן האם צריך להפריש שוב פעם תרומות ומעשרות?‬ ‫להדלקה יש להם להקפיד להפריש מהשמן המובחר להדלקה כדין התרומה הניתנת‬

‫תשובה‪ :‬אין צריך להפריש שוב מכיון שההפרשה מהזיתים פטרה את הטבל‪ ,‬ונמצא‬ ‫לכהן שצריכה להנתן מהפירות היפים‪.‬‬
‫שעשה שמן מזיתים שאינם טבל‪.‬‬
‫כדי שלא תצא תקלה שיבואו להשתמש בשמן זה לאכילה אין לתת את השמן‬
‫אמנם זיתים העומדים לאכילה שנקנו מהגוי ונמלך לעשות מהם שמן לא יפריש‬ ‫בבקבוקים רגילים‪ ,‬אלא בבקבוקים או מיכלים שמודגש עליהם לא למאכל [כמו‬
‫מהזיתים כלל אלא רק לאחר עשיית השמן יפריש מהשמן‪ .‬ואם הפריש מהזיתים יש‬
‫אומרים שעלתה לו ההפרשה [הר צבי סי' פו‪,‬ד ואול"צ שביעית פרק ד' סוף הערה‬ ‫המיכלים המצויים לחומרי ניקוי]‪.‬‬
‫א]‪ ,‬ויש אומרים שצריך לחזור ולהפריש [הגר"ש סלנט וכן כתב בדרך אמונה פ"א‬
‫מתרומות צה"ל רנג בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל]‪ .‬הערה‪ :‬כל האמור לעיל לענין‬ ‫בזמנינו הרבה מתעשיית הזיתים והשמן מצויה יותר במגזר הערבי ולכן הנידונים‬
‫בהם הם שונים משאר פירות וירקות‪ ,‬ונציין מספר שאלות בדיני תרומות ומעשרות‬
‫הזיתים הנקנים מהגוי לעשיית שמן הוא נכון גם לגבי ענבים הנקנים מהם לעשייין‪.‬‬
‫הנוגעים לזיתים ושמן בזמנינו‪.‬‬
‫שמן סויה וקנולה‬
‫א] שאלה‪ :‬קנה זיתים מהגוי לאכילה וכבשם בביתו האם חייב בתרומות‬
‫היות ופולי הסויה אינם גדלים בארץ ישראל אלא בחוץ לארץ לכן הם פטורים‬ ‫ומעשרות‪.‬‬
‫מתרומות ומעשרות‪ .‬ובכל זאת בעבר התקיים פולמוס גדול בשמן סויה האם הוא‬
‫מחויב בהפרשת תרומות ומעשרות והסיבה כי מיצוי השמן נעשה בארץ‪ ,‬ונחלקו‬ ‫תשובה‪ :‬הכלל הוא שפרי שנגמרה מלאכתו אצל הגוי הוא פטור מתרומות ומעשרות‬
‫הדעות בזה יש שטענו שמיצוי השמן נחשב לגמר מלאכה המחייב בתרומות ומעשרות‪,‬‬ ‫ברוב הפירות גמר מלאכה הוא איסוף הפירות לתוך כלי‪ .‬לעומת זאת בזיתים מכיון‬
‫ומכיון שהוא נעשה בארץ הרי שחייבים להפריש משמן הסויה תרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫שאינם ראוים לאכילה בלא לכובשם ישנם הסוברים שהכבישה היא הגמר מלאכה‬
‫וישנם הסוברים שגמר מלאכת הסויה הוא איסוף הפולים מהשדה כשאר פירות‬ ‫ולפיכך זיתים שגדלו ביד גוי וכבשם ישראל חייבים בתרומות ומעשרות וכך דעת‬
‫וירקות‪ ,‬ומכיון שאיסוף זה נעשה בחו"ל הרי שהשמן הנעשה בארץ פטור מתרומות‬ ‫הרדב"ז והאריז"ל‪ .‬אמנם דעת מרן הבית יוסף והחרדים והשל"ה והפאת השולחן‬
‫ומעשרות‪ .‬טענה זו מתחזקת לפי הממצאים שפורסמו שרוב השימוש בפולי הסויה‬ ‫שאין חילוק בין זיתים לשאר פירות וגמר המלאכה של הזיתים הוא האיסוף מהעץ‪,‬‬
‫הוא למאכל ולאו דוקא לשמן‪ .‬להלכה דעת החזון איש ועוד פוסקים לחוש ולעשר את‬ ‫והקונה זיתים מהגוי פטור מלהפריש שהרי הגוי גמר מלאכתם‪ .‬הרוצה להחמיר‬
‫שמן הסויה בלי ברכה‪ .‬אמנם יש החולקים ולשיטתם שמן הסויה המיוצר בארץ פטור‬ ‫כדעת הרדב"ז ולהפריש תרומות ומעשרות מזיתים שנאספו על גוי לא יברך על‬
‫מתרומות ומעשרות‪ .‬בועדות כשרות מסויימות נוהגים כדעת החזון איש ומפרישים‬
‫תרו"מ משמן הסויה בלא ברכה‪ .‬בזמנינו רוב שמן הסויה מיובא מחו"ל כשהוא שמן‪,‬‬ ‫הפרשה זו להרחבה עי' משפטי ארץ פרק ז' סעי' י ובהערה ‪.12‬‬
‫דהיינו שגם המיצוי נעשה בחו"ל ולכו"ע אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫עוד נפקא מינא יש במחלוקת זו בזיתים של ישראל האם יכול להפריש תרומות‬
‫אפשר לראות הסימון על עטיפת הבקבוק אם השמן מיובא‪.‬‬ ‫ומעשרות קודם הכבישה או שאין לו להפריש רק לאחר הכבישה‪ ,‬לסוברים שהכבישה‬
‫היא הגמר מלאכה אין להפריש עד לאחר הכבישה ואילו לסוברים שהגמר מלאכה‬
‫הנידון שדנו בשמן סויה‪ ,‬קיים גם בשמן קנולה אך למעשה מכיון שמייבאים אותו‬
‫לאחר המיצוי כשהוא שמן‪ ,‬הרי שהוא פטור מתרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫הוא האיסוף מהעץ יכול להפריש קודם הכבישה‪,‬‬

‫הערת המערכת‪ :‬לפי בירור שערכנו חברת 'שמן חיפה' מייצרת שמן קנולה בארץ‪,‬‬ ‫ב] שאלה‪ :‬קנה מהגוי זיתים העומדים להוציא מהם שמן ועשה הישראל מהם‬
‫ואינה מפרישה תרומת מעשר‪ ,‬ולפי החזו"א צריך לעשר‪ ,‬במיוחד שקנולה אין לו‬ ‫שמן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות והאם יברך על הפרשה זו?‬

‫שימוש חוץ משמן‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬זיתים העומדים לשמן הגמר מלאכה שלהם הוא לאחר עשיית השמן ומכיון‬
‫שהישראל עשה את השמן הוא צריך להפריש תרו"מ‪ ,‬ולדעת החזון איש ועוד פוסקים‬
‫שמן כותנה‪ ,‬שמן פשתן‪ ,‬שמן חמניות‬ ‫יברך על הפרשה זו‪ ,‬אמנם יש שנהגו שלא לברך בפירות שגדלו ביד גוי וטעמים‬
‫שונים נאמרו במנהג זה [עי' ברכי יוסף יו"ד סי' שלא אות כג]‪ ,‬אך מי שאין לו מנהג‬
‫שמן כותנה – ישנם הפוטרים מתרומות ומעשרות כיון שאין גרעיני הכותנה אינם‬
‫משמשים מאכל לאדם כמות שהם‪ .‬ויש החוששים ומפרישים בלא ברכה משום‬ ‫ברור בזה יכול לברך‪.‬‬

‫שגרעיני הכותנה עומדים למיצוי‪ .‬עי' משפטי ארץ פרק א' סעיף יא‪.‬‬ ‫ומכל מקום בהפרשה זו שמפריש ממה שגדל ברשות הגוי הרי הוא פטור מנתינת‬
‫המתנות ללוי ולעני מכיון שגדילת הפירות היתה ברשות הגוי שאין לנו כח לחייבו‬
‫שמן פשתן – יש להפריש בלא ברכה משום שבזמנינו אין זרע הפשתן משמש לרוב‬ ‫בהפרשת תרו"מ‪ ,‬והקונה מהגוי אומר ללוי או לעני אני באתי מכח איש שאין אתה‬
‫בני אדם כמאכל רגיל‪ ,‬ורק הטבעונים ושוחרי הבריאות משתמשים בו‪ ,‬מכיון שכך‬
‫יש לדון שאינו נחשב כאוכל אלא כתרופה הפטורה ממעשרות‪ .‬מאידך מכיון שהיה‬ ‫יכול ליטול ממנו כלום‪.‬‬
‫עליו שם אוכל אפשר שאין פוקע ממנו שם זה אפילו כשרק מיעוט משתמשים בו‪,‬‬
‫במקרה שהישראל לקח את הזיתים שגדלו ברשות הגוי לבית הבד שהוא בבעלות‬
‫ולכן יש להפריש בלי ברכה‪.‬‬ ‫גויים והגוים עשו לו את השמן ראוי לחוש לדעת המחייבים להפריש תרומות‬
‫ומעשרות אך לא יברך על הפרשה זו‪ .‬להרחבה עי' משפטי ארץ פרק ד' סעי' ב‪,‬ד‪,‬י‪.‬‬
‫שמן חמניות – המיוצר בארץ חייב בתרומות ומעשרות כרגיל‪.‬‬
‫ג] קנה זיתים מישראל לעשות מהם שמן האם יכול לעשר מהזיתים קודם‬
‫עשיית השמן או שחייב לעשר מהשמן?‬

‫טז‪ .‬העולה להלכה ולא למעשה מכל מש"נ‪:‬‬ ‫שלא נשרה החלב מעל"ע‪ ,‬ומצדד להחמיר וסיים בצ"ע‪.‬‬ ‫היתר בכלי‪ ,‬האם חשבינן זמן אב"י מסוף שעור כבישה‪,‬‬
‫והיד יהודה נקט בציור דומה‪ ,‬ששהה מים בכלי מעל"ע‪,‬‬ ‫שאז נכנס טעם האיסור לכלי‪ ,‬ואם עברו מעל"ע מאותו‬
‫א‪ .‬גדולי האחרונים החמירו שיש בליעה בכבוש‪ ,‬גם ממה‬ ‫ואח"כ נפל שם איסור לח מיד נבלע האיסור בכלי‪ .‬וכן‬ ‫רגע‪ ,‬התבשיל מותר‪ .‬או כיון שהאיסור המשיך לשהות‬
‫שדבוק על דופן הכלי וכיוצ"ב‪ ,‬אך המנהג להקל כמ"ש‬ ‫בכלי עוד איזה זמן‪ ,‬חשבינן המעל"ע להפכו לאב"י‪ ,‬מזמן‬
‫בבשר הנ"ל ונפל חלב‪ ,‬מיד נאסר הבשר‪.‬‬ ‫שערו את האיסור מן הכלי‪ ,‬דעד אז נמשכה הבליעה בכלי‪.‬‬
‫ביד יהודה‪.‬‬
‫והדר"ת כתב בשם ערוגת הבושם ובשם הטוטו"ד שלא‬ ‫וצדד‪ ,‬שלדעת הרא"ם דהבליעה והפליטה בכבישה נעשים‬
‫ב‪ .‬בפסח יש מחמירים טפי‪ ,‬ונפ"מ לבקבוק יין שכורכים‬ ‫נאסר אא"כ עבר שיעור כבישה מחדש‪ ,‬וכן נוטה הדלתי‬ ‫רק בסוף כ"ד שעות ולא מעט מעט כל הכ"ד שעות [והכי‬
‫סביבו או תוקעים אותו באמצע עוגה וכדו'‪.‬‬ ‫נקטינן‪ ,‬כדמוכח מדיני כבוש לענין חמץ בפסח]‪ .‬צריך‬
‫תשובה‪.‬‬ ‫מעל"ע מחדש‪ ,‬לבליעה החדשה‪ .‬היינו שא"צ מזמן שערו‬
‫ג‪ .‬בהובלת שמן כשר ושמן פסול משך כמה ימים‪ ,‬ויש‬ ‫את האיסור‪[ .‬כשלא שהה עוד כ"ד שעות]‪ .‬ובשם החמודי‬
‫ביניהם דופן משותף‪ ,‬יש להחמיר שהכבישה תפלוט‬ ‫טו‪ .‬ועולה מדברי הפוסקים שנחלקו ביסוד הנ"ל‪ ,‬אות‬
‫מהדופן‪ ,‬אחר שנבלע בדופן השמן הפסול בשעור כבישה‪,‬‬ ‫י"ג‪ ,‬וקשה להכריע בלי ראיות‪ ,‬ולכאורה צריכין להחמיר‪,‬‬ ‫דניאל נראה להחמיר‪.‬‬
‫בפרט כשנוגע באיסורי תורה‪ .‬ממילא בנדון הובלת השמן‬
‫אע"פ שלא עבר שעור כבישה מחדש‪.‬‬ ‫הכשר והפסול‪ ,‬אף אם ננקוט כהיד יהודה בנוגע לבליעה‬ ‫ג‪ .‬בשם החמודי דניאל נסתפק אם שרו בשר במים מעל"ע‪,‬‬
‫מעבר לעבר‪ ,‬מ"מ להפליט מהדופן יש מקום להחמיר‪.‬‬ ‫ואח"כ נתנו חלב במים אלו‪ ,‬אם נאסר הבשר מיד‪ ,‬אף‬
‫ד‪ .‬כנ"ל לענין הובלת חלב כשר וחלב עכו"ם‪ ,‬לכתחילה‬
‫ראוי להחמיר ובדיעבד מותר‪.‬‬ ‫ובנוגע לאיסורי דרבנן‪ ,‬קשה לאסור בדיעבד‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט ‪13‬‬