Page 5 - meorot_hakashrut_6
P. 5
הגאון הרב דב לנדא שליט"א
ירושלים תובב"א
פטריות לפסח עם חומצת לימון
ואף שהכסף משנה (סוף פ"ה מהלכות נדרים) מיני דגן. שאלה :משגיח כשרות נסע לחו"ל לייצור פטריות
סבור שבדבר שיש לו מתירים לא מתירים כאשר השאלות העומדות בפנינו הן לגבי השימוש לימות השנה בלבד ,ובכשרות אחרת לפסח
זה וזה גורם ולדעת הרמב"ם (פט"ו מהלכות בחומצת לימון במוצרי מזון כשרים לפסח. המשגיח היה חדש ולא היה מודע שחומצת הלימון
מאכלות אסורות ה"ט) איסור חמץ בפסח בכל חומצת לימון העשויה מגלוקוזה חמץ .חומצת שמכניסים במוצר צריכה להיות כשרה לפסח
שהוא הוא מטעם דבר שיש לו מתירים מכל מקום לימון העשויה מגלוקוזה קטניות עם אנזים כשר ולכן לא הקפיד על כך ומספר ימי ייצור ייצרו עם
רבו הראשונים שכתבו שהטעם שהאיסור של לפסח וחומצת לימון העשויה מסוכר כשר לפסח חומצת לימון לא כשרה לפסח .אותו חומצת לימון
חמץ בפסח במשהו אינו אלא משום שהחמירה היה עשוי מגלוקוזה של תירס עם חיידקים שיש
התורה בחמץ בפסח ,לעבור עליו בכרת ובבל עם אנזים שאינו כשר לפסח.
ועתה אי"ה אתאר את תהליך ייצור החומצת בהם חשש חמץ.
יראה ובבל ימצא. לימון במפעל גדות שבחיפה (בעבר מיילוס) כפי והשאלה האם מותר להשתמש בפטריות אלה
ועוד שמכיון שלפני נתינת חומצת הגפרית בפסח (השאלה היא בגין החומצת לימון בלא
בתרכובת נהפך הכל לעפר בעלמא ונפסל מאכילת שהוא נעשה היום. להיכנס לשאלה אם מותר לאכול פטריות בפסח).
הכלב ,אין מקום לאסור גם לאחר נתינת חומצת מרבים את החיידקים (צאציהם של אותם תשובה :מוצאים אנו בספרות ההלכתית בדור
הגפרית שנעשה על ידי כך חומצת לימון ,ואף חיידקים שהיו בעבר) במבחנות על גבי מצע האחרון שדנו הרבה בנושא חומצת לימון בפסח
על פי שמבואר ביורה דעה (סימן ק"ג סעיף ב'), של סוכרוז ,סודיום ניטראט ,מגנזיום סולפט, ננסה ללמוד על תהליך הייצור כפי שמוזכר
שדין נותן טעם לפגם מותר אינו אלא כשפוגם פוטסיום כלוריד ,ברזל סולפט ,די פוטסיום באותם ספרים נשווה אותם לתהליך הייצור כיום
מתחילתו ועד סופו ,אבל אם פוגם ולבסוף נלמד למד את דעתם של פוסקי ההלכה שדנו
השביח אסור ,אולם זהו כשמשביח מעצמו ,אבל הידרוגן פסאפאט ,אגר אגר ומים. בנושא ונסיק להלכה האם הלכתית מותרים
כשמשביח על ידי תערובת אין בזה איסור כלל. משם מעבירים אותם למצע נוסף (בקבוקי
וכמו שכתב בשו"ת חקרי לב (חלק א' מיורה דעה קרבוי) המכיל מי חמצן tween ,מדולל ,פתיתי אותם פטריות בפסח.
סימן סט) ,שזה שאמרו שאם פוגם ולבסוף משביח תהליך הייצור בעבר היה מגלוקוזה העשויה מחטה
אסור ,אינו אלא כשמשביח מאליו ,כגון חומץ על תפוחי אדמה ו.vermiculite- וזה התהליך :חיטה נטחנת לקמח הקמח נשאב
גבי גריסים רותחים ונצטננו ,אבל אם משביח על משם זה עובר לפרמנטורים שונים עד קבלת לתוף לישה בו נילוש בצק היוצא למכונת הפרדה
ידי תערובת ,כיון שהותר בעודו פגום אינו חוזר נוזל תסיסה .מכניסים את הנוזל עם החיידקים
וניעור האיסור כשהשביח על ידי תערובות .ע"ש. לסוכרים שונים גלוקוזה וסוכרים שונים מפורקים בין הגלוטן והסוכרים שבחיטה.
ומכל שכן בנידון שלנו שנפסל לגמרי ונעשה עפר פרוקטוז או דקסטרוז לאחר מספר ימים שהנוזל תהליך הלישה כולו נמשך מספר שניות בהקפדה
מותסס מכניסים חומצה גופרתית (כפי שנמסר שהבצק לא יחמיץ משום שאם הוא מחמיץ אי
בעלמא. לי חומר זה מוכנס להריגת החיידקים ולא עוזר
ולכן מסקנתו :לפיכך נראה שיש להתיר בדיעבד להפיכת הגלוקוז לחומצת לימון) לאחר מכן אפשר לייצר גלוטן.
להשתמש בפסח במוצרי מזון שנתערבה בהם מכניסים סיד או גבס לסינון החומר משם זה עובר כל תהליך הייצור נמשך 6דקות מתחילת הלישה
חומצת לימון ,אפילו אין עליהם תוית של כשר ועד גמר ההפרדה של הגלוטן שהוא בצק חלבון
לפסח .ומכל מקום טוב ונכון לקנות המצרכים למאייד לגיבוש ייבוש נוסף וסינון ואריזה. טהור ועמילן נוזל שאותו מכניסים לדודים
האלה קודם פסח ,כדי שלא יהיה חשש שעירבו בעבר כאשר התעוררה השאלה היה מפעל בעיר מיוחדים לצורך הפיכתו לדקסטרוזה או גלוקוזה
בהם את חומצת הלימון בתוך ימי הפסח .אבל חיפה בשם מיילוס שהיה מייצר את חומצת את אותו נוזל מחממים ל 1400-ובפטנט מיוחד
לכתחילה אין לערב חומצת הלימון במוצרי מזון על ידי הוספת כימיקלים שונים מייצרים גלוקוזה.
הלימון מחטה כפי שתואר לעיל. את הגלוקוזה מכניסים למיכלים גדולים בתוספת
המיועדים לפסח ,אפילו קודם פסח. הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' ס"ב) אנזימים מיוחדים שהגלוקוזה משמש להם כמזון
נשים לב שכל הדיון כאן הוא כאשר הגלוקוזה פותח את דבריו בכך שהחומצת לימון בטלה ואותו אנזים הופך את הגלוקוזה לחומצת לימון.
עשויה מחמץ והדיון הוא כאשר החומצת לימון בששים לפני הפסח אלא שיש לדון בכך משום לאחר מכן נותנים שם סיד באופן שמתערב היטב
שזה דבר המעמיד ועשוי לתת טעם ודבר המעמיד עם הנוזל ,ומתהווה עפר לבן חסר כל טעם או
עשוי לתת טעם. ודבר העשוי לתת טעם אפילו באלף לא מתבטל. ריח ,ואז מוסיפים חומצה גופריתית ,וכתוצאה
לעומת זאת הגב"צ אבא שאול (אור לציון ח"א סי' ובכל זאת יש לדון להיתר משום זה וזה גורם כיון מהתרכובת מקבלים חומצת לימון גבישית,
ל"ד) סבר לאסור את הדבר משום שאומרים כאן שתרכובת חומצת הלימון אינה נעשית מחמץ שלאחר טחינתה נמכרת בשוק כחומצת לימון,
חוזר וניעור אף שנתבטל קודם פסח משום שכלל בלבד אלא בתערובת חומרים שונים וחומצת
הוא בידינו שאם עירבו חמץ במזיד כגון שדרך גפרית ,שאין בהם סרך איסור של חמץ ,ולכן ומשתמשים בה במוצרי מזון שונים.
לעשות ולתקן את הדבר עם חמץ וכמ"ש המ"א יש מקום להקל בזה מטעם הכלל זה וזה גורם חומצת לימון מקטניות
(סי' תמ"ב ס"ק א') והפר"ח (בסי' תמ"ז סע' ד' מותר .כמבואר במסכת עבודה זרה (דף מח,):
ד"ה ולענין) ובשו"ע הגר"ז שם (סע' ו')( ,ועיי"ש ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קמב סעיף יא) .וכן בתהליך דומה אפשר לעשות חומצת לימון
בקו"א ס"ק ה' באורך) ,ועוד .ומקור דבריהם הוא נפסק כיוצא בזה בדברי הרמ"א בהגה יורה דעה מגלוקוזה העשויה מתירס הנכלל בכלל קטניות
(סוף סימן פז) ,שכל שהצטרף מעמיד של היתר שהוא מתאים למקילים לאכול קטניות בפסח
מהראב"ד הרשב"א הרא"ש רי"ו והטור. למעמיד של האיסור ,ובצירוף שניהם הוי מעמיד או כשר לפסח גם לאלה שאינם אוכלים קטניות
ואם כן יש להחמיר בזה דלא בטיל ואומרים בפסח כאשר לוקחים גלוקוזה העשויה מסוכר
בו חוזר וניעור .וכמו שפסק השו"ע בדין בטל בששים ,דזה וזה גורם מותר.
התריאקה ,ואף על פי שאינו מעמיד ואפילו סלק או קני סוכר ובאותה דרך האמורה של
מלח לימון חומצת לימון החדרת אנזים לתכולה הגלוקוזה הופכת
שיש פי ששים נגדו.
ובמה שהרגיש הגר"ע יוסף ורצה להתיר משום להיות חומצת לימון.
זה וזה גורם הרי מבואר בתוס' מס' ע"ז (סח: פעולת האנזים
ד"ה לרבי שמעון שאם השאור של האיסור יכול
להחמיץ לבדו ,אין אומרים בזה זה וזה גורם פעולת האנזים היא שהחיידקים הללו מעקלים
להתיר ,ואסור .וכן פסקו האחרונים (ביו"ד את הגלוקוזה ומפרישים נוזל שיש בו את
סי' פ"ז). התכונות של חומצת לימון.
ומ"ש שהזה וזה גורם הוא שמוסיפים חומרים כפי שמזכירים הפוסקים הדנים בשאלה
שונים וחומצת גפרית ייתכן שהסיד והחומצה המדענים מגדירים זאת שהתהליך נעשה בדרך
הגופרתית פעולתם להכשיר את הגלוקוזה של עיקול הגלוקוזה והפרשת חומר חדש שהם
ולאחר מכן מתנדפים ומתאדים ונמצא שאין
פולטים.
קיימת בעיה באנזים עצמו כאשר מצע גידולו
התרבותו הוא עמילן העשוי מאחד מחמשת
מאורות הכשרות ׀ ניסן תשע"ט 5
