Page 11 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 11
ואם יש טורח לבדוק שרי להעלים עין ואם בכלל מועיל הביטול .והעלה שם ,שיש שקולים אין צורך לבירור .וכן מבואר דין
ושלא לבדוק ,ובדבר שאין בו טרחא צריך לחלק בזה בעניין מפעלים שעושים את זה בשו"ת "כתב סופר" (חלק יורה דעה
לבדוק ...אם הוא טירחא יתירא או מחמת הריבות על ידי ישראל יש לאסור (דאסור סוף סימן כז) וגם בשו"ת "יביע אומר" של
היזק [כגון שהפרי יתקלקל אם יבדוק כגון מלכתחילה לבשל הפרות כדי לבטל ואפילו מו"ר עטרת ראשנו מר"ן רשל"ץ הרה"ג רבנו
בפטל וכדומה] רשאי להעצים עיניים ואין דאיו מכון בזה נראה שזה אסור כיון עובדיה יוסף זצוק"ל ,בחלק ו' – יורה דעה
צריך בדיקה" עכ"ל .והנה מפה יש ראיה דהפירות מוחזקים בתולעים) .אבל אם דף – רכב עמוד ב .וכך גם כתב רבנו מר"ן
דמותר לטחון/לבשל בטורח גדול דהוי ס"ס. זה שייך לגוים אין לחוש בזה כלל ומותר רשל"ץ בסיפרו ילקוט יוסף – יורה דעה חלק
לקנות לכתחילה מן עכו"ם דבר שישראל
וכן הגר"ש קלוגר (שו"ת טוטו"ד תליתאי ב – עמוד ריג.
ס"ס קנ"ח) כתב בגרגירי חומוס שתולעים אסור לבטלו.
הוי מיעוט המצוי ,והם מכוסים בתוך .5אם בישל או טחן או ריסק במיעוט המצוי
הגרגיר ,ופסק שמותר לבשלם בלי בדיקה, וכן כתבו :שו"ת דבר שמואל – סימן רפו , מותר דהוי ס"ס.
והסביר שאע"פ שיכול לבדוק ולפתוח קודם מחזיק ברכה (אות לה) ,ערוך השולחן (אות
הבישול כאו"א בפני עצמו ,מכ"מ אינו חייב ח) ,זבחי צדק (אות קיג) ,מהר"י בן לב את"ל דנקטינן כשיטת המחמירים במיעוט
לבדוק שהוא טרחא מרובה ,והסביר שהיות (חידושי דינים דס"א) ,שו"ת יהודה יעלה המצוי ,המשכנ"י ודעימיה ,וכן נקטינן
שנהגו לאוכלם כמה בבת אחת ,והבדיקה למהר"י אסאד (חלק א חלק יורה דעה סימן כשיטת המחמירים דיש חיוב בדיקה
בכל או"א בפני עצמו ,זה מקרי טירחא במילתא דרבנן אפילו היכא דהוי טורח
יתירא ,והוסיף שגם יש הפסד שמקלקל קכב). גדול ,מכ"מ היכא דאיכא ספק ספיקא כגון
הגרגיר ונמחה ע"י פתיחתו לבדוק .וכן אם עבר וכתשן/ריסקן/בישלם ,דיש ספק
כתב מר"ן רשל"ץ בסיפרו "ילקוט יוסף" אחד דהוי רק מיעוט המצוי דשמא אין בריה,
מפה יש ראיה דמותר לבשל דהוי ס"ס. איסור והיתר -סימן פך עמוד ריט: ויש עוד ספק אם נשאר בריה שלמה אחר
הכתישה וכו' אז וודאי יהא מותר .ויסוד זה
לסיכום יש להתיר את הריבה לכתחילה ריבות פירות (מרקחת) הנעשית על ידי מבואר בשו"ת הרשב"א הנ"ל (ת"ה הקצר
לאור כל מה שצויין לעיל תהליך של בישול אין לחוש לתערובת של בית ג' שער ג') וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן
תולעים שבאו מהפירות ,ומותר לאכול את ק' ס"ט) דמותר דהוי ס"ס ,ספק נמצא ספק
.1מיעוט המצוי בתות. הריבות ללא חשש .אבל אם עושים ריבה לא נמצא ,ואת"ל נמצא ספק נטחן ספק לא
מפירות שמוחזקים יש לבררם ולבודקם
.2מוצר (ריבה) עברה בישול . קודם הבישול .ואם נעשה בלי בדיקה נטחן ,ופסקינן לקולא ע"ש.
,בודק מה שיכול לבדוק לפנו אכילה ומה
.3זה לא ניקרא לבטל איסור לכתחילה שלא יכול לבדוק מותר מטעם ספק ספיקא. ובנ"ד זה ברור עפ"י המציאות דאחרי
( ספק יש/מועט) וכך כתב כנה"ג השטיפות והבדיקות שנעשה ע"י המפעלים
ובהגה"ט סימן צט – טז – שאיסור לבטל .7האם מותר לטחון/לבשל במיעוט המצוי, הגדולים בדבר שמרסקים או כותשין או
איסור לכתחילה הוא היינו בודאי איסור היכא דאיכא טורח גדול לבודקו ,כדי לעשות מחממים ומבשלים בזמן הייצור ,אז אין
אבל בספק איסור מבטלים .וכ"כ בשו"ת מציאות של "רוב נגוע" ,ואם כן לכל היותר
חתם סופר בסוף סימן סב :ועיין עוד המוצר ספק ספיקא? הוי רק מיעוט ,והוי ס"ס ומותר ,ס' נמצא
ואת"ל נמצא ס' אינה שלמה ובטל ,ואין
בשו"ת הר צבי (יורה דעה סימן לו). מבואר בשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן קע"ד)
שמותר לכתחילה לעשות מיץ מדובדבנים שום חיוב לבדוק.
.4נעשה על ידי גוי. מתולעים במיעוט המצוי ואין זה מבטל
איסור לכתחילה ,מפני שהוא טורח גדול .6ריבת פירות שיש בהם חשש תולעים
.5איו בכוונתו לביטול התולעים (שו"ת להוציא התולעים ,דטורח גדול נחשב
ריב"ש סימן שמט) וגם בפתחי תשובה כדיעבד ולכן יש להתיר לכתחילה לטחון/ יש לדון אם דין הנ"ל על מה שכתב הרב צמח
יורה דעה סימן צט ס"ק –ד ,ואם תרצה לבשל הדובדבנים כדי שיהיה לנו הספק צדק בתשובה – סימן נא שמותר לעשות
לומר שיש כוונה אז זה נעשה על ידי גוי ספיקא דלעיל( .וכן איתא בט"ז יו"ד קל"ח יי"ש מפירות מתולעים דדמי לדין הדבש
ולא על ידי יהודי ועושה זאת עבור כל סקי"ד) .וכן מבואר בשו"ת מנחת שלמה שאין כוונתו לבטל איסור וכמו שלמדנו את
(ח"ב סימן ס"א) דבדיקת תולעים שהוא היסוד מדברי מהר"ם מרוטנבורג .ובכן כאן
הקונים. טורח גדול נחשב כדיעבד ובמיעוט המצוי לא שייך דין של לבטל איסור מלכתחילה.
מותר לבשל/לטחון לכתחילה .ובשו"ת בית
מותר לקנות ממנו ואין לחוש כלל אף יעקב (סימן פ"ד) ציטט את דברי המהרש"ל (שו"ע יורה דעה סימן צט – סעיף ה/ו)
שעשה הכול ממוצר שהוא אפילו בחזקת ופסק "בפירות וקמח הנ"ל (איכא ס"ס)
נגוע (שו"ת דבר שמואל – סימן רפו, ובריבת פירות בין אם הריבה נעשתה מפרי
מחזיק ברכה (אות לה) ,ערוך השולחן שמצוי ומוחזק בו תולעים והפרי
(אות ח) ,זבחי צדק (אות קיג) מהר"י בן לא נבדק קודם הבישול ובין אם
לב (חידושי דינים דס"א) שו"ת הריבה נעשתה מפירות שעברו
יהודה יעלה למהר"י אסאד (חלק בדיקה לפני עשייה ,יש כאן ספק
ספיקא ,ויש להקל בזה.
א חלק יורה דעה סימן קכב)
(יביע אומר – חלק ו עמוד רכב)
.6אפילו ברוב נגוע יש צד להתיר (ילקוט יוסף איסור והיתר – חלק
עפ"ר שו"ת ערוגות הבושם
ב – עמוד ריט)
בבדיקה מהירה ובצירוף ס"ס.
בשו"ת מהר"ם מבריסק חלק
.7מותר לבשל /לטחון כדי ב' (סימן פט) כתב :שיש לחלק
לעשות ס"ס ובצירוף אם זאת בעניין עשיית ריבה מתפוחים
הנושרים מן האילנות על ידי
בדיקה קשה. רוח אשר נשירתם היא סימן
שמתולעים המה ,האם יש
.8בישול מועיל ולא רק קיצוץ בפרות כדי ביטול תולעים ,
או מיעוך בלבד( .כף לחם – פד)
בשם פרי תואר.
מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ 11
