Page 102 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 102
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
חמוריהם .כך תוכל משפחתך להתקיים בכבוד מעמל כפיהם במקום לגזול
אוכל מפי ילדי משפחות עניות אחרות'.
ְׁר' ָּזא ַּלה ,אשר זה מכבר ציפתה לשיחה ,חייכה לעצמה בבוז והשיבה
ל ָּש ְׁהלּו ַּלה ,מבלי שתטרח להרים ראשה מקערת הנחושת בה פוררה גרגרי
סולת ל ֶקא ְׁס ְׁקסּו,
'בניי ,בני ַּרחּום הם .על אפך ועל חמתך ילמדו שחיטה ומילה ,התקנת
ְׁק ִמי ָּעאת והוראת הלכות ויאחזו באומנות אבותיהם .בעלך השפל מנצל את
רוע מזלנו ,גוזל את מזונה של משפחתי ומנסה לתפוס את מקומו של בעלי.
כיוון שאישה אני ,אינני יכולה לעמוד מולו .לא כעת .אולם' המשיכה בקול
קר שהעביר ב ָּש ְׁהלּו ַּלה צמרמורת' ,כאשר יסיים ָּפא ִלי חוק לימודיו וייטול
מקומו כבכור לבית ַּרחּום ,שלם ישלם ִּפ ְׁנ ָּחס שבעתיים על רשעתו'.
'המשיכי לחלום ,י ַּאָּ -מ ְׁס ִכי ַּנה' ענתה ָּשהלּו ַּלה ,רועדת מכעס' ,לעולם לא
יחליפו יהודי ְׁג' ֶבל ִי ְׁפראן את ריבי ִּפ ְׁנ ָּחס בבנו של חוטא שיצא מדעתו .ואת,
חצופה ,אל תעזי לבא אל ביתי ולהתחנן לאוכל .שוב לא אגזול אוכל מפי
ילדי כדי להאכיל משפחה של עצלנים!' מבלי להמתין לתשובת ְׁר' ָּזא ַּלה
עזבה ָּשהלּו ַּלה במהירות את בית גיסתה ויצאה נסערת לאל־ ְׁקסיר .עד
שהגיעה אל ביתה ,התאוששה ָּשהלּו ַּלה מן המצוקה הרגעית שגרמה לה
גיסתה השחצנית והחמיאה לעצמה על אומץ ליבה לעשות את הדבר הנכון
והצודק למען ילדיה.
רק לאחר שעזבה המרשעת את ביתה יכלה ְׁר' ָּזא ַּלה להפסיק בהעמדת
הפנים הגאה ולראשונה מאז אירע האסון הרשתה לעצמה להתפרק בבכי
תמרורים .היא בכתה והמשיכה במלאכתה ,דמעותיה זולגות אל קערת
ה ֶקא ְׁס ְׁקסּו ומתערבבות בשמן ובסולת שבקערה .משספגו גרגרי הסולת די
מים ונעטפו היטב בשמן ודמעות ,החליטה כי הגיעה העת להניח את
ה ֶק ְׁסקָאס 88על הבּו ִנ ָּיה 89ולחדול מרחמיה על עצמה .ה ֶקא ְׁס ְׁקסּו צריך לספוג
88סיר מחורר בתחתיתו ,כרשת ,בו מאדים את גרגרי הסולת
89הסיר התחתון עליו מונח ה ֶק ְסק ָּאס .מכיל תבשיל או נוזלים מתובלים שאדיהם
מבשלים את ה ֶקא ְס ְקסּו.
92
