Page 105 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 105
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ושארית כוחותיה מוקדשות לטיפול באיש האומלל השוכב מכורבל בפינת
החצר ,צל עלוב של אביר נעוריה .קיללת ג'ין אל־ח' ֹּו ַּפא לא הניחה לו ומדי
פעם שבה ועלתה בו התבהלה בזעקות אימה שהפחידו את בנותיו הקטנות.
אולם משהתרגלו הבנות בזעקות אביהן ,החלו ,כדרך ילדות ,ללעוג לו.
יום אחד הבחינה ְׁר' ָּזא ַּלה במשחק חדש של הבנות .מ ָּז ַּלה הגדולה שכבה
על הרצפה ו ָּש ִרי ַּנה בת החמש פוסעת בזהירות סביבה .לפתע קפצה מ ָּז ַּלה
וצעקה' ,להורגני הם באים!' ,מבהילה את ָּש ִרי ַּנה הבורחת ממנה בצווחות
מעושות.
בשקט ,מבלי להזהיר ,התגנבה ְׁר' ָּזא ַּלה מאחרי מ ָּז ַּלה וסטרה על עורפה
בעוצמה שהטיחה את הילדה ההמומה אל הארץ .הילדות מיהרו להתיישב
וניסו להרחיק מאמן הזועמת ,דוחפות עצמן אל הקיר בכפות רגליהן.
'כל הילדים בשכונה משחקים במשחק הזה' ייבבה מ ָּז ַּלה בפחד.
ְׁר' ָּזא ַּלה השתופפה בכריעה מולן ואחזה בשערות שתיהןָּ ' ,ה ַּדא ַא'בּו ֶכם
ִלי' ִת ְׁד ַּחאקּו ַּע ַּלא !92א'בּו ֶכם ,אשר כל השכונה צוחקת עליו! כשאתן
צוחקות עליו ,על עצמכן אתן צוחקות' סיננה בשקט מקפיא' .אם עוד פעם
אראה אתכן משחקות במשחק הזה ,אשלח אתכן לישון בחוץ ,על ההר .אז
תוכלו לקוות כי אף ה ְׁג'נּון לא ירצו להיכנס לגופן של ילדות חצופות
המביישות את כבוד משפחתן'.
מאותו היום ואילך לא שבו הילדות לשחק במשחק הנורא ,אולם התרחקו
מאמן באופן שהכאיב לה יותר מהמשחק עצמו .קשה הייתה פרנסתה,
אולם קשתה ממנה בדידותה .בניה רחוקים בגופם ,בנותיה מנוכרות בליבן
ושכנותיה סרות מעליה כמוכת צרעת.
92זה אביכן ,שאתן צוחקות עליו
95
