Page 140 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 140
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
המוליכה אל ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה .125בראש כפוף ,כמעט לגובה חמורו ,נדחק האיש
גדול הממדים אל המחילה הנמוכה .איטיים ומהססים היו צעדיו בחשכת
ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה ,שלושים אמה המשתפעים בעקלתון וקרקעיתן גומות ואבני נגף,
למען האט צר ואויב המבקש לפרוץ אל ה ָּח ְׁפ ַּרה.
בצאתו מן ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה נכנס ָּד ִריס ָּג'אטּו אל החצר העמוקה החפורה
כריבוע והחל לסרוק אותה בעיניו ,הרגל של לוחם ותיק ,לצורך מיפוי
וזיהוי סכנות .בפינה אחת ,עמדו שני חמורים ולעסו בחוסר חשק מאבוס
עץ מתפורר .בפינה הנגדית ,ניצבו כנועות שתי עיזים כחושות שגבן מכוסה
פתותי שלג נמסים ,לידן הניח תיש צעיר שתי רגליו על קיר הסלע ולעס
בתאווה מפרי הצלף הצומח בסדקיו .על מדורה קטנה מוקפת אבנים
מסותתות ,עמד סיר ברזל מפויח מלא במים המתאמצים לרתוח בקור העז
בטרם יבואו אל תוכם רכיבי ארוחת הערב .לצד הסיר עמד קומקום נחושת
ושימר בנחישות את חומו של התה החזק המזומן לדרי ה ָּח ְׁפ ַּרה בכל עת.
כיוון שמחמת הכפור העז התקינה ָּרחל את המרכיבים לארוחת הערב
בחדר המגורים הפנימי ולא בחצר כהרגלה ,לא ראתה בכניסתו של ָּג'אטּו
אשר הוזמן להתיישב על ספל עץ מקורה וקיבל בהכרת תודה מידיו של
סּוסּו כוס תה חמה .בינתיים ,יודע כי בכל רגע עלולה אמו לצאת לחצר
ולסכל את תכניתו ,פנה ָּב ֲע ַּדאש בבהילות למצוא פתרון לּו ָּוא ַּראק עבור בת
הָא ְׁמ ַּג'אר אשר יאפשר לו להרחיק את האיש המסוכן מה ָּח ְׁפ ַּרה ולהותיר
בידו ,אגב כך ,את חמורו על מטענו.
על קצות אצבעותיו נכנס ָּב ֲע ַּדאש בזהירות לכוך עבודתו של אביו ומשך
מתחת דרגשו את תיבת העץ בה נשמרו חומרי הכנת ה ְׁכ ִתי ָּבאת .לאחר
חיטוט קצר מצא את שחיפש ,קלף משומש שנכתב ונמחק מספר פעמים,
קסת דיו ונוצת אווז מחודדת .אולם כשטבל נוצתו בקסת והניף ידו ,לא
עלה במוחו הנרגש כל רעיון מה יכתוב .לאחר שנשם עמוקות והרגיע את
ליבו ההולם בחופזה הצליח להיזכר בפסוק שנהג אביו לשלב ב ְׁכ ִתי ָּבאת
ִ 125נ ְק ַבת הכניסה ל ָּח ְפ ַרה
130
