Page 143 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 143

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫וידיו מטוהרות‪ ,‬הושיט לו האחרון את שקיק העור המעורסל בכפות ידיו‬
                                               ‫הצמודות והדריך אותו‪,‬‬

‫'את השקיק יש להניח תחת מראשותיה של החולה שבעה ימים ושבעה‬
‫לילות‪ ,‬וזאת כמובן' הוסיף נופך חן לעיטור‪' ,‬רק לאחר שתירק על השקיק‪,‬‬
‫שבע פעמים‪ ,‬ילדה שלא מלאו לה שלוש שנים‪ .‬על ההסבר המורכב היה‬
‫צריך ָּב ֲע ַּדאש לחזור מספר פעמים‪ ,‬בעיקר בשל התערבותו של סּוסּו‬
‫שהתעקש לתרום תרגום סימולטני של ההוראות לניבי ְּׁטּווָאר ַּגה שונים‪ ,‬לא‬
‫תמיד עקביים עם המקור‪ .‬בסופו של דבר נחה דעתו של הערבי הכחול אשר‬
‫הודה בהתרגשות לאי ְׁבן אל־ ַּח ִכים שּו ַּע ָּחיּון‪ ,‬פרק מטען תשורותיו מן‬

                                          ‫החמור ויצא מאושר לדרכו ‪.‬‬

‫נסערים ונרגשים מסיומה המדהים של החוויה ההזויה‪ ,‬פצחו ָּב ֲע ַּדאש‬
‫וסּוסּו בריקוד עליז סביב השקים‪ ,‬דוחפים לפיהם תאנים ותמרים‬
‫ומתגלגלים מצחוק כשכל אחד מהם מנסה לחקות את תנועותיו ומבטאו‬
‫המוזר של הערבי הכחול‪ .‬הריקוד נפסק‪ ,‬כאירועים רבים בחיי השניים‪,‬‬
‫בצליפת סמרטוט לח על עורפם‪ ,‬מתנת ידי ָּרחל ָּחיּון שיצאה באיחור לחצר‪.‬‬

        ‫' ַּשה אל־ ֲה ָּבא ַּלּה ָּהא ִדי‪ ?128‬ומאיפה הגיעו השקים האלו?' שאלה‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש הבין כי שכח להמציא מעשייה ה ְׁמ ַּס ֶברת את האוזן לאשר אירע‬
‫והחל לגמגם באופן שהיה עלול להחשיד אותו‪ ,‬אלמלי הקדימו סּוסּו וענה‬
‫בזריזות‪' ,‬זה הגיע במשלוח'‪ ,‬משפט שגור בחנות של אביו‪ ,‬בה התגלו‬

                                 ‫לפתע ערימות מוצרים בפינות שונות‪.‬‬
‫מוחה של ָּרחל טרוד היה במספר מטלות בית בהן טיפלה במקביל‬
‫כהרגלה ולכן בחרה להבין בפשטות כי ִישּו ַּע בעלה שלח מזון עם אחת‬
‫השיירות בטרם ישוב לביתו‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬לא המשיכה לברר פרטים לגבי‬

                                                               ‫‪ 128‬מה ההשתטות הזו?‬

                                     ‫‪133‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148