Page 467 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 467
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
גברים נוספים ידיהם ומשו את הנערה מן המיםָּ .ס ִמי ַּנה הביטה סביב וראתה
את ר ְׁי ָּח ַּנה .בצעד מהיר זינקה אל בין זרועות אימה והניחה ראשה בשקע
החם והמנחם שבין שדיה.
אחר שהגיעה ָּס ִמי ַּנה לחוף מבטחים ,שבה תשומת לב הצופים אל
ָּב ֲע ַּדאש שעדיין לא עלה חזרה אל פני המים .מספר נערים שרצו לחקות את
גבורתו של ָּעמ ֹּוס ְׁמ ִגי ִדיש פסעו לעבר הבריכה בזהירות ,אולם כשהגיעה
העת להכניס רגליהם למים ,גברה אימתם על רצונם .עודם מהססים על
שפת הבריכה ,הגיח לפתע ראשו של ָּב ֲע ַּדאש מעל המים .ידיו היכו בחוזקה
סביבו ורגליו הרועדות התקשו להתייצב .פעמיים ניסה לעמוד ופעמיים
החליק .בפעם השלישית הצליח להתייצב ונעמד כשגבו אל הקהל.
מספר גברים וסּוסּו בראשם קפצו למים והתקדמו לעבר ה ִרי ִבי המתנודד.
כאשר הגיעו למרחק שתי אמות ממנו ,הסתובב אליהם ָּב ֲע ַּדאש ולב מציליו
קפא מאימה .פניו מעוותות היו כמוכה שבץ ,פיו פעור בזעקה דוממת
ועיניו מזוגגות בדוק ערפילי .הגברים המבוהלים פנו אחור וברחו חזרה אל
שפת הבריכה .במים נותר רק סּוסּו שעמד וידו מושטת בתחינה אל חברו.
אולם ָּב ֲע ַּדאש התעלם ממנו .מספר שניות ניצב על עומדו ,מתבונן סביבו
במבט ריק וחלול ,כמוכה ירח ,עד שקרס חזרה אל המים כעץ גדוע .נפילתו
הוציאה את סּוסּו מקיפאון אימתו .כשהוא דוחק את המים לצדדים בשתי
ידיו ,פילס דרכו בבהילות אל חברו הטובע .כשהגיע ,הפך את ָּב ֲע ַּדאש ופניו
למעלה ,הניח ידיו תחת זרועותיו והחל ללכת אחור כשהוא גורר אותו אל
שפת הבריכה .מבט נזעם שהפנה לעבר הצעירים העומדים על שפת
הבריכה אילץ כמה מהם להיפרד מפחדם ולהצטרף אליו במים .בכוחות
משותפים הצליחו למשוך את ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש אל שפת הבריכה ,שם המתינו
זרועות נוספות שהעלו אותו לקרקע יבשה.
על האלונקה בה הורדה ָּס ִמי ַּנה אל המעיין הניחו את ָּב ֲע ַּדאש וכיסו את
גופו הרטוב ב ָּעא ַּבאיות שנידבו מספר גברים .סּוסּו החל לשפשף בחוזקה
את גוף חברו ,מנסה להשיב לו את חומו ולהעירו ,אולם גופו של ָּב ֲע ַּדאש
נותר קפוא וחסר חיים ורק ראשו פירכס מצד לצד כשהברות חסרות פשר
457
