Page 471 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 471
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
לאורך כל היום הרביעי נותר סּוסּו לצד ָּב ֲע ַּדאש הקודח ,בשמאלו ספר
התהילים ובימינו מטפחת הפשתן לסיפוג זיעתו .במהלך היום הלכה
ופחתה תדירות ההתקפים המזעזעים את גופו והקולות מעוררי החלחלה
שעלו מגרונו הלכו ונחלשו .ההפוגות בין ההתקפים התארכו ובאפרוריות
פניו החיוורות של ָּב ֲע ַּדאש הופיעו כתמי אדמומיות שחומה .לקראת רדת
הערב ,נאלץ סּוסּו לצאת לרגע מן ה ָּח ְׁפ ַּרה כדי להתפנות לצרכיו וסימן
ל ְׁח ֶב ָּקה כי תחליף אותו לצד המיטה .משסיים לרוקן את שלפוחיתו
המיוגעת קרטע סּוסּו בעייפות אל חצר ָּח ְׁפ ַּרה והבחין כי ְׁח ֶב ָּקה יושבת
בתנוחה מוזרה ,כאילו קפאה ידה האוחזת בעלי בטרם תרד למחוץ את
העשבים אשר במכתש ועיניה מביטות אל אדמומיות השמיים האפלולית.
'מה קרה י ַּאָּ -עא ְׁמתי? 445למה אינך ליד ָּב ֲע ַּדאש ?!' זעק סּוסּו בבהלה.
'הלכה המנוולת' אמרה ְׁח ֶב ָּקה בקול שבור' ,הלכה ולא תשוב'.
סּוסּו הביט בה ולא הבין' ,הלכה? הר'ּו ָּלה הלכה? אז זה טוב ,נכון?'
ְׁח ֶב ָּקה הביטה בסּוסּו בעיניים דומעות' ,לך לחברך י ַּא-וו ְׁלדי' אמרה לו,
'הוא ממתין לך'
כשפחד מציף את בטנו רץ סּוסּו אל תוך ה ָּח ְׁפ ַּרה ופרץ אל הכוך .על
המיטה שכב ָּב ֲע ַּדאש בעיניים פקוחות והביט בו כשחיוך חיוור על פניו.
סּוסּו חיבק את ראשו ְׁבדו ִביּות מסורבלת ואמר בקול רועד' ,חזרת אלינו,
י ַּא-ח' ֹּויָאה'! הצלחת ,ניצחת את הר'ּו ָּלה!'.
ָּב ֲע ַּדאש הרים באיטיות יד חיוורת וליטף ברכות את לחיו של סּוסּו,
'הר'ּו ָּלה איננה' אמר' ,סיימה את חייה ונעלמה לנצח מעל פני האדמה.
אולם סילוקה לקח ממני את כוחותיי האחרונים ,חוששני כי עלינו להיפרד'.
'יָאסר ִמין דּוו ָּואה פָא ְׁר' ַּרה ,'446מחה סּוסּו בבהלה' ,זו העייפות שמדברת
מהפה שלך והרעב! ארבעה ימים לא אכלת! אתה חייב להכניס משהו לפה
ותכף תרגיש יותר טוב' אמר וקם על רגליו כדי להביא אוכל.
445מה קרה גברתי? (מילולית :דודתי ,פניה דרך-כבוד לאישה מבוגרת)
446די מדברים ריקים (מילולית :הפסיק לדבר שטויות)
461
