Page 469 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 469
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק שלישי ַּ -ו ָּי ֶסְך ַּב ֲעד ֹּו
' ְׁל ֶג ֶבר ֲא ֶשר ַּד ְׁרכ ֹּו ִנ ְׁס ָּת ָּרה ַּו ָּי ֶסְך ֱאל ֹּוּ ַּה ַּב ֲעד ֹּו' (איוב ,ג ,כ"א)
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ,כ"ה-כ"ט ֱאלּול ,ה' ת"ט [ספטמבר 1649למניינם]
ארבעה ימים וארבעה לילות שמרו ָּרחלְׁ ,ח ֶב ָּקה וסּוסּו את מיטתו של
ָּב ֲע ַּדאש וחילקו בניהם תפקידים.
ָּרחל הכינה תבשילים עתירי שומן כבש ,חלקים פנימיים ותבלינים
חריפים שכוחם יפה לחזק את הגוף החולה .את תבשיליה ריסקה וטפטפה
לפיו של בנה בסבלנות אין קץ ,כהאכל ציפור את גוזלה .סּוסּו ישב לצד
ָּב ֲע ַּדאש וקרא בקול פרקי תהילים תוך שהוא מטביל פיסות בד במים וחומץ
ומנגב את הזיעה הניגרת ממצחו בגלים שאין להם סוףְׁ .ח ֶב ָּקה התמקדה
בריפוי גופו ונפשו של ָּב ֲע ַּדאש .סביב מיטתו הבעירה קערות קטורת
ממינים שונים ,אל־ ִשיב ,443אל־ ַּזאו ִוי ,444וזרעי ַּח ָּר ִמל מיובשים .על גופו
מרחה תערובות סודיות שלמדה מ ַּד ְׁרו ִוישים סּו ִפיים וממכשפות הְּׁטּווָאר ַּגה.
אף שסלדה מ ִרי ִבי ִין וגם הם לא רחשו לה חיבה יתרה ,מחלה ְׁח ֶב ָּקה על
כבודה ופנתה לעזרת כמה מהם .כוונתה הייתה להסתייע רק בקומץ ִרי ִבי ִין,
אלו שלא היו טיפשים לחלוטין לדעתה ,אולם מרגע שהתירה לחלקם
להגיע אל מיטת אחיינה ,נפרץ הסכר .איש ממרפאי רמת־ההר לא התכוון
להחמיץ את האירוע אשר כמותו לא היה בהר המערבי מאז ומעולםִ .רי ִבי ִין
ו ַּב ֲעל ֹּות א ֹּוב ,כותבי ְׁק ִמי ָּעאת ו ִיי ְׁדע ֹּו ִנים ,נהרו אל ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא מכל עבר ונדחקו
אל ה ָּח ְׁפ ַּרה בהמוניהם ,כותבים ולוחשים ,יורקים ומקטירים.
ביום השלישי הגיע ל ָּח ְׁפ ַּרה ָּבאנינ ֹּו ָּזאר ָּקא ִני הזקן ,מלא חיות וחוצפה
כבצעירותו ודרש להגיע אל מיטתו של ָּב ֲע ַּדאש עם ַּד ְׁרו ִויש סּו ִפי זקן שגרר
אחריו ,פיו מדיף ריח ב ֹּו ָּח'א וצחנת גללי עיזים עולה מבגדיו .לאחר כשעה
של ניסיונות כושלים ,הודה ה ַּד ְׁרו ִויש הזקן בכישלונו ועזב את ה ָּח ְׁפ ַּרה יחד
443מלח אשלגן גופריתי
444שרף ריחני
459
