Page 1 - מאורות הכשרות גליון 4 כסלו תשעט - שמן

‫מאורות הכשרות‬
‫גליון מס' ‪4‬‬ ‫במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות‬

‫בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • כסלו תשע"ט‬

‫דבר העורך‬ ‫הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א‬

‫ידועה קושיית הבית יוסף מדוע מדליקין‬ ‫ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"‬
‫שמונה ימים זכר לנס שהיה שמונה ימים‬
‫הרי זה שהשמן דלק ביום הראשון אינו‬ ‫השמן‬
‫נס כי הרי היה מספיק ליום הראשון‪,‬‬
‫ואחד מתירוציו הוא שעצם מציאת השמן‬ ‫לשמן יש שתי משמעויות בהלכה‪ :‬כחומר דלק ותאורה וכחומר מאכל‪.‬‬
‫הטהור שהיה חתום בחותמו של כהן גדול‬
‫והיה טהור לגמרי הוא נס גדול והוא כנגד‬ ‫האור שהיה מסופק בזמנים קדומים‪ ,‬היה מבוסס על שריפת השמן‪ .‬זו גם הסיבה הראשונית להדלקת שני נרות‬
‫היום הראשון‪ .‬ונראה לי שיש כאן משמעות‬ ‫לשבת‪ .‬ביום רגיל‪ ,‬הרשה האדם הפשוט לעצמו להדליק נר אחד‪ .‬לכבוד השבת הוא הוסיף עוד נר מיוחד‪ ,‬ולכן‬
‫נוספת והיא ש'החותמת כשרות' היא‬
‫מפתח לנס‪ ,‬ההקפדה על כשרות המאכלים‬ ‫מדליקה האשה שני נרות‪.‬‬
‫ועל השמנים היא פתח לניסים ויה"ר‬
‫שיראנו ה' אור גדול נס להתנוסס בביאת‬ ‫לעובדה זו נוספו הסברים שונים‪ ,‬כגון כנגד זכור וכנגד שמור ועוד‪.‬‬

‫משיח צדקנו‪.‬‬ ‫שמן זית‬
‫אנו מודים לכל הרבנים הגאונים שהואילו‬
‫ופינו מזמנם לתת לנו עלים לתרופה‬ ‫שמן הזית היה בזמנים קדומים השמן בה' הידיעה‪ .‬בין שבעת המינים‪ ,‬שנשתבחה בהן ארץ ישראל‪ ,‬נמצא זית‪-‬‬
‫ולהצהיל פנים בשמן ‪ -‬שמנה של תורה‪,‬‬ ‫שמן‪ .‬לא רק הזית‪ ,‬אלא דווקא הזית ממנו סוחטים את השמן‪.‬‬

‫ויקויים בהם טוב שם טוב משמן טוב‪.‬‬ ‫השמן בבית המקדש‬
‫בעלון זה מאורות הכשרות מס' ‪ 4‬בנושא‬
‫'שמן' בחרנו בנושא זה משום שנס פך‬ ‫בבית המקדש השתמשו בשני סוגי שמן זית‪ :‬כתית ורגיל‪ .‬השמן הכתית שימש להדלקת המנורה‪' .‬כתית למאור‬
‫השמן הטהור קרה בחודש כסליו‪ ,‬ובעזרת‬ ‫ולא כתית למנחות'‪ ,‬נאמר בגמרא‪ .‬השמן הכתית הוא השמן הנסחט מהזיתים מבלי להרוס את רקמת הזית‪ .‬בשוק‬
‫ה' אנו מגישים לכם עלון חדשני מקיף‬ ‫נקרא היום שמן זית בתולים‪ .‬שמן זה הוא זך במהותו וגם מבחינת ההלכה כשרותו לאכילה‪ ,‬אם הוא נקי‪ ,‬פשוטה‬
‫בהיר ונהיר ובלתי מתפשר‪ ,‬ובעזרת ה'‬
‫נזכה להדליק שמן במנורה שבבית המקדש‬ ‫יותר‪.‬‬

‫השלישי אמן ואמן‪.‬‬ ‫השמן הרגיל הוא זה שנסחט ע"י כתישת הזית בלחץ גדול‪ .‬היום משתמשים בלחץ כה גדול שמפורר גם את גרעין‬
‫הזית‪ .‬אחרי סחיטת השמן מהפירות נשארת רק אבקה‪ ,‬שלפעמים אפילו אינה שמנונית‪ .‬זו הנקראת כוספה‪ .‬כאן‬
‫יהודה לוינגר‬ ‫משמשים כבר חומרים נוספים לזיקוק השמן‪ .‬מה משמעות החומרים הללו ‪ ,‬מבחינת הכשרות לאכילה ובעיקר‬

‫הכמבדשא"צורורת‬ ‫לשימוש בפסח‪ ,‬טעון ברור‪.‬‬

‫המו"ל‪:‬‬ ‫תרומות ומעשרות משמן הזית‬

‫בד"ץ "מאור הכשרות"‬ ‫חייבים מהתורה להפריש תרומות ומעשרות מדגן (חמשת מיני הדגן‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬שבולת שועל‪ ,‬כוסמת ושיפון)‪,‬‬
‫תירוש (יין) ויצהר (שמן זית)‪ .‬מכיוון שאיסור אכילת טבל‪ ,‬הוא חמור ומהתורה‪ ,‬הפרשת תרומה ותרומת מעשר‪,‬‬
‫רח' הרוא"ה ‪ ,20‬רמות ירושלים‬
‫טלפון‪02-6571111 :‬‬ ‫שאין כל אפשרות לאוכלם‪ ,‬נעשית ע"י הרבנות הראשית לכל הכמות‪ ,‬המגודלת בארץ‪.‬‬

‫עיצוב‪ :‬צ‪.‬בלס‬ ‫תרומה ותרומת מעשר‪ ,‬ניתנת במעט יותר מאחוז אחד‪ ,‬על כל מאת האחוזים‪ ,‬של הגידול‪ .‬הרבנות הראשית‬
‫משערת את כל תבואת המדינה וקונה מעט יותר מאחוז אחד מהתבואה ומעבירה את הכמות לאחר עיבוד מתאים‬
‫להאכלת הבהמות‪ ,‬למכון תערובת‪ ,‬שאפשר להבטיח‪ ,‬שלא ייעשה בו שימוש לבני אדם‪ .‬בזמנו נחתמו השקים‪,‬‬

‫והדגן נאגר במחסני המשקים החרדיים‪.‬‬

‫בעיית היין הייתה גדולה יותר‪ ,‬כך מעיד הרב י‪.‬מ‪.‬טיקוצינסקי‪ ,‬כי היין מהיקבים נשפך לים וגרם לזיהום החופים‪.‬‬
‫היום משתדלים להאכיל את הענבים לבהמות ויתר יין התרומה מועבר ליצירת כהל שיפוגל וישומש רק לצרכי‬

‫תעשיית מוצרים שאינם נאכלים‪.‬‬

‫שמן זית שימש לאכילה ולמאור‪ .‬בשעה שהיה השימוש בשמן הזית לשני המרכיבים‪ ,‬השתמש הכהן בשמן התרומה‬
‫לצרכי תאורת הבית‪ .‬עם המעבר לתאורת החשמל‪ ,‬התעוררה הבעיה בכל חומרתה‪ .‬בשלב הראשון עדיין השתמשו‬
‫בנרות שמן בבתי הכנסת‪ ,‬אבל גם שימוש זה כמעט הפסיק להתקיים‪ .‬הרב טיקוצינקי הנהיג‪ ,‬ששמן התרומה‬
‫יועבר לבתי החרושת לצבע‪ ,‬וישמש להכנת הצבע‪ ,‬ועל ידי כך יהיה בלתי ראוי לאכילה‪ .‬היום אפשר להעבירו גם‬
‫לבית חרושת המכין שמן לנרות החנוכה‪ .‬לא ידוע לי אם הדבר נעשה‪ ,‬אבל ייתכן ושמן שהוכן לנרות החנוכה‬

‫אסור לאכילה‪ ,‬כי הוא עשוי משמן תרומה‪.‬‬

‫מרבית השמן המיוצר היום ונמצא בשימוש בארץ‪ ,‬אינו שמן זית‪.‬‬

‫כשרות שמנים לאכילה‬

‫ההבדל בין שומן ושמן הוא בכך שהשומן הוא בדרך כלל מוצק בטמפרטורת החדר‪ ,‬בעוד ששמן הוא נוזל‪.‬‬
‫ההבדל ביניהם בעיקר במבנה החומצות השומניות‪ .‬בשומן (מוקשה) החומצות השומניות רוויות ובשמן נוזלי חלק‬
‫מהקשרים אינם רוויים‪ .‬השומן בעיקרו מבעלי חיים ולכן‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬אינו כשר‪ ,‬ואולי אפילו חילב‪ .‬השמן הנוזלי‬

‫בא מעולם הצומח‪( .‬אילו היה השומן נוזלי‪ ,‬היה השומן יורד לרגליים)‪.‬‬

‫הבעיה היא שהיום קל להפוך שמן לשומן וגם ההיפך אפשרי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬רוב בתי החרושת בעולם מייצרים‬
‫שמן מצמחים‪ ,‬שהוא בעיקרו כשר‪ ,‬וגם משומן בעלי חיים שהוא בעיקרו אינו כשר‪.‬‬

‫אם בית החרושת מייצר רק שמן מהצומח‪ ,‬השמן על פי רוב ללא בעיות כשרות‪ .‬אם בית החרושת מייצר גם מבעלי‬
‫חיים‪ ,‬על פי רוב התוצר אינו כשר‪ .‬בייצור מרגרינה מהצומח‪ ,‬יש לשים לב האם באמת כל השמן צמחי ומוקשה ע"י‬
‫תהליך מותר‪ ,‬או שיש בו גם מהחי‪( ,‬כי יש עודף גדול של חילב ושומן מן החי בעולם)‪ ,‬או שבתהליך ההתקשות‬

‫השתמשו בחומרים שאינם כשרים‪.‬‬

‫אמנם פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם לשבת‪ ,‬מדליקין בהם בחנוכה‪ ,‬ננסה להדר ולהדליק את נרות החנוכה‬
‫בשמן זית זך‪ ,‬ואם אפשר בכתית למאור‪.‬‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪yll4340@gmail.com -‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט ‪1‬‬