Page 5 - מאורות הכשרות גליון 4 כסלו תשעט - שמן

‫מושגים‬ ‫השמן בליל שבת או נר חנוכה שמצוותה‬ ‫פ"ח ה"א‪ .‬פ"ג ה"ב)‪.‬‬
‫בלילה‪ .‬תשובה לשאלה זו אנו מוצאים מפורש‬
‫על קצה המזלג‬ ‫בירושלמי (שבת פ"ב)‪ :‬רב אחא בשם רב חסדא‬ ‫רבו הפירושים לשאלה זו‪ ,‬כפי שמובא בכרם‬
‫אמר‪ :‬זאת אומרת שמותר להצית את האור‬ ‫ציון הר צבי סי' י"ח‬
‫והפעם‬ ‫במדורת קדשים והיא דליקה והולכת בשבת‪.‬‬
‫ומה שלמדנו אין מדליקין בשמן שריפה ביום‬ ‫בקו"א לס' פאת השולחן הגאב"ד מברודי‬
‫גליצרול‬ ‫טוב מפני יום טוב שחל להיות בע"ש‪ .‬מעתה‬ ‫ומדאמבראווא ר"ל ע"פ שיטתו של הרמב"ן‪,‬‬
‫ולציטין‬ ‫אין מדליקין בשמן שריפה בלילה על שם שאין‬ ‫שיש מצוות עשה לאכול פירות שביעית‪ ,‬ולפי"ז‬
‫שורפין את הקדשים בלילה? א"ר יוחנן ירדו לה‬ ‫הרי קיי"ל שאין עושין מצוות חבילות חבילות‪,‬‬
‫לציטין מופק מגרעינים המשמשים‬ ‫בשיטת רבי ישמעאל‪ ,‬כמו שר' ישמעאל אמר‪:‬‬ ‫ולכן השאלה אם טוב הוא לקיים בכוס אחד של‬
‫תינוק שעבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה ‪-‬‬ ‫יין כמה מצוות מצוות; אכילת פירות שביעית‬
‫לשמן‪ ,‬רוב הלציטין מופק מפולי הסויה‬ ‫כך‪ ,‬עבר זמנה ‪ -‬נשרפת בין ביום בין בלילה‪,‬‬ ‫ושתיית אחת מארבע כוסות‪ .‬ייתכן שגם כאן‬
‫והליפתית [קנולה]‪.‬‬ ‫בנדוננו זוהי השאלה‪ ,‬שיש מצוה לשרוף שמן‬
‫ושמן שריפה כיון שנטמאה כמי שעבר זמנה‪.‬‬ ‫תרומה שנטמא‪ ,‬ואין עושין חבילות חבילות‪,‬‬
‫אחרי שטוחנים את גרעיני הסויה והקנולה‬ ‫ולכן האם אפשר להעמיס על אותו שמן בנוסף‬
‫וכל התהליך מתקבלת עיסה המורכבת‬ ‫ואכן בשו"ת שו"מ תניינא ח"ב סי' כ"ג רצה‬
‫משלושה שכבות שכבה עליונה השמן‬ ‫לומר שזוהי השאלה בירושלמי תרומות אם‬ ‫למצוות שריפה גם את מצוות נרות חנוכה‪.‬‬
‫שכבה תחתונה מים והשכבה האמצעית‬
‫היא הלציטין היא מזכירה קצת את חמאת‬ ‫מותר להדליק נרות חנוכה בשמן של שריפה‪.‬‬ ‫וכהוכחה לכך נדייק מדוע אמרו‪ :‬רק מי שאין לו‬
‫הבוטנים הטבעית רק שהיא בצבע חום‬ ‫מדליק‪ ,‬אלא אמרו כך משום שבדין שאין עושין‬
‫בשו"ת נודע ביהודה מהדורה תניינא או"ח‬ ‫מצוות חבילות (פסחים קב‪ ,):‬אמר רב הונא‬
‫כהה וריח דוחה‪.‬‬ ‫סי' צ"ו אנו מוצאים תשובה להגאון ר"י (פיק)‬ ‫אמר רב ששת‪ :‬אין אומרים שתי קדושות על‬
‫שהיה גדול בענקים‪ ,‬וכפי שהנודע ביהודה כותב‬ ‫כוס אחד‪ .‬מאי טעמא? אמר רב נחמן בר יצחק‪:‬‬
‫השימוש העיקרי בלציטין הוא לצורך‬ ‫עליו באותה תשובה קדוש יאמר לו גאון מובהק‬ ‫לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות‪ ,‬ולא‬
‫עירוב של שמן עם מים וכן של שמן עם‬ ‫נהירין ליה שבילי כל התלמוד והתוספות‪,‬‬ ‫והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על‬
‫סוכר‪ ,‬אם אנו רוצים ליצור נוזל אחיד‬ ‫שתמה על השו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ד'‬ ‫היין ועל המאור ועל הבשמים‪ ,‬ואחר כך אומר‬
‫שמורכב משמן ומים ולא נוזל שמורכב‬ ‫שפוסק‪ :‬המפריש חלה ביו"ט והיא טמאה ‪ -‬לא‬ ‫הבדלה על הכוס‪ .‬ואם אין לו אלא כוס אחת‬
‫משתי שכבות‪ ,‬לזה מגיע הלציטין‪ ,‬הגדרת‬ ‫יאפה אותה ולא ישרפנה‪ ,‬שאין שורפין קדשים‬ ‫מניחה לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו‪,‬‬
‫פעולתו היא 'חומר מתחלב' [ובלטינית‬ ‫ביו"ט‪ ,‬אלא מניחה עד הערב ושורפה‪ .‬ותמה‪:‬‬ ‫ומתרצים ‪ -‬אין לו שאני‪( .‬עי' באנצקלפודיה‬
‫נקרא 'אמולסיפייר'] כי בעצם הוא עושה‬ ‫הרי אין שורפים קדשים בלילה? ובעל הנו"ב‬ ‫תלמודית ערך אין עושין מצוות חבילות עמ'‬
‫את הפעולה שמתרחשת בחלב ששם יש‬ ‫מציין לו בתשובתו את דברי הירושלמי‪ ,‬שדבר‬ ‫תרצ"ז בשם שו"ת פרי יצחק ח"ב סי' כ'‪ .‬שו"ת‬
‫את מי החלב והגבינה והם מעורבים יחד‪.‬‬ ‫פשוט שרק שרפת נותר של קדשים אין שריפתן‬
‫גם הלציטין פועל לערב סוכר עם שומן‬ ‫אלא ביום ולא בלילה‪ ,‬אבל תרומה אפשר‬ ‫כתב סופר חאו"ח סי' כ"ו)‪.‬‬
‫ושוקולד זה אחת הדוגמאות הבולטות‬
‫לעירוב של סוכר עם שומנים [בשוקולדים‬ ‫לשרוף בלילה‪.‬‬ ‫הדלקת שמן שריפה לשבת ויו"ט‬
‫הטובים השומן הוא חמאת הקקאו‬
‫ובפחות טובים זה תחליף חמאת קקאו] ‪,‬‬ ‫מדוע נשים לא ידליקו נרות בשמן שריפה‬ ‫לאחר שראינו שבעקרון אפשר להדליק נרות‬
‫לולי העירוב היה השוקולד מורכב מקקאו‬ ‫חנוכה בשמן שריפה‪ - ,‬לכהנים בכל אופן‪,‬‬
‫שאלה מעניינת אנו מוצאים בתוספות קדושין‬ ‫ולישראל בשעה שאין לו שמן אחר‪ ,‬צריך עוד‬
‫בנפרד וסוכר בנפרד‪.‬‬ ‫(לד‪ .‬ד"ה מעקה)‪ ,‬שם הביאו בשם הר"ר יוסף‬ ‫לבדוק פרט אחד‪ :‬האם ההיתר הוא בכל ימי‬
‫מארץ ישראל‪ ,‬שהקשה מדוע אמרו שאין‬
‫גליצרול [באירופה ובעיקר בגרמניה‬ ‫מדליקין נרות יו"ט בשמן שריפה‪ ,‬וזאת משום‬ ‫החנוכה או שמא בערב שבת נאסור זאת‪.‬‬
‫שיו"ט עשה ולא תעשה‪ ,‬ושרפת קדשים אינה‬
‫הוא מכונה גליצרין]– כל שמן מורכב‬ ‫אלא עשה‪ ,‬הרי אשה שאינה חייבת בעשה דיו"ט‬ ‫בפרק ב' מס' שבת (כ‪ ):‬שנינו‪ :‬במה מדליקין‬
‫מחומצות ומגליצרול [הגליצרול הוא כעין‬ ‫משום שמצוה זו ‪ -‬הזמן גרמא‪ ,‬תוכל להדליק‬ ‫ובמה אין מדליקין אין מדליקין (בשבת); וכו'‬
‫החלק המימי שבשמן לעומת החומצות‬ ‫בשמן שריפה ביו"ט‪ .‬וכי תאמר שאכן כך הדין‬ ‫ולא בשמן שריפה וכו'‪ .‬ועוד שם (כד‪ ):‬אין‬
‫שהם החלק השומני] בתהליך מסוים‬ ‫‪ -‬זה לא ייתכן משום שהיינו מוצאים לאחד‬ ‫מדליקין בשמן שריפה ביו"ט‪ .‬ובגמ' (כג‪):‬‬
‫מפרידים את הגליצרול מהחומצות‪.‬‬ ‫התנאים שיאמר דבר זה‪ .‬אלא ברור שצריך‬ ‫שאלו‪ :‬מדוע אין מדליקין בשמן שריפה בשבת?‬
‫השימוש בו הוא למגוון מטרות‪ ,‬לדוגמא‬ ‫לומר שמצוות עשה שיש עמו לאו‪ ,‬אף הלאו חזק‬ ‫בתחילה רצו לומר הואיל ולשריפה עומד‪ ,‬מתוך‬
‫משתמשים בו לצורך הברקת עוגיות‪ ,‬וכן‬ ‫שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה כדי שיתבער‬
‫יכול לשמש בתור תחליף לסוכר במידה‬ ‫ואינו נדחה מפני העשה‪.‬‬ ‫מהר‪ .‬רב חסדא אומר שלא חוששים לשמא יטה‪,‬‬
‫אלא כאן מדובר ביו"ט שחל להיות ערב שבת‪,‬‬
‫מסוימת כי מעט מתוק‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫מתי מדליקות הנשים נרות חג‬
‫וכל זאת לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט‪.‬‬
‫זמן הדלקת נרות של יום טוב שנוי במחלוקת‬
‫בין הפוסקים‪ .‬וכל אחת נוהגת כפי שקבלה או‬ ‫לעיל ראינו שהרדב"ז כתב שבשבת של חנוכה‬
‫שהנהיגו בביתה‪ .‬אולם החתם סופר על מס'‬ ‫אין מדליקין בשמן של שריפה‪ ,‬שאין שורפין‬
‫שבת (כד‪ ):‬מביא ראיה לנוהגים להדליק את‬ ‫קדשים בשבת‪ ,‬שלא עדיף מנר ביתו שלמדנו‬
‫הנרות בליל החג דווקא ולא בערב החג‪ .‬וזאת‬ ‫אין מדליקין בשמן שריפה‪ .‬דעה דומה האוסרת‬
‫מהאמור אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט‪.‬‬ ‫להדליק בשמן שריפה בשבת היא דעתו של‬
‫ואם תאמרו שצריך להדליק בערב יו"ט‪ ,‬הרי‬ ‫הרי"ד ז"ל בפסקי הרי"ד ותוספות רי"ד עמ"ס‬
‫בתלמוד בבלי סבורים שמותר להדליק שמן‬ ‫שבת‪ ,‬שם כתב‪ :‬קשה בעיני מאד לפרש שיתיר‬
‫שריפה בערב יום טוב‪ ,‬ותלך ותדלק בליל יו"ט‪,‬‬ ‫רב חסדא בשאר שבתות‪ ,‬ויעמיד את המשנה‬
‫אלא ע"כ מדובר שידליקו את הנרות בליל יו"ט‪.‬‬ ‫דווקא בשבת אחר יו"ט‪ ,‬אלא כלל שמן שריפה‬
‫וזאת שלא כחכמת האשה הרבנית אשת סמ"ע‬ ‫עם כל פסולי שמנים שאין מדליקין בהם בשבת‪,‬‬
‫שבסוף ספר פרישה על יו"ד‪ ,‬שקראה תגר על‬ ‫וזו גזרה בכל שבת משום שבת שאחר יום טוב‪.‬‬
‫אותן נשים שמדליקות בליל יו"ט‪ ,‬וכתוב שם‬
‫שהן עושות שלא כדין‪ ,‬ואין לחלק בין יו"ט‬ ‫מדברי הרי"ד ואחריו הרדב"ז אנו רואים‬
‫משבת‪ .‬ואחת מהראיות שצריך להדליק מבעוד‬ ‫שדעתם לאסור את ההדלקה בשבת בשמן‬
‫יום הוא שאמרו שיכנס בליל שבת לביתו וימצא‬ ‫שריפה‪ .‬אולם מדברי הרי"ף אנו רואים שדעתו‬
‫שולחן ערוך ונר דלוק והוא הדין ליו"ט‪ .‬והוסיף‬ ‫להלכה היא שדווקא ביו"ט שחל להיות בע"ש‬
‫שאולי סברה שמאחר ומברכת על הדלקת‬ ‫אסור‪ .‬וכ"ה דעת הרא"ש ובעל המאור שמותר‬
‫נרות של יו"ט אף אם מדליקה מבעוד יום‪ ,‬היא‬
‫מקבלת בזאת את החג‪ ,‬ומאחר ואצלה חל כבר‬ ‫להדליק בשמן שריפה נרות שבת‪.‬‬
‫החג לא תוכל להדליק בשמן שריפה‪ ,‬משום‬
‫הרמב"ם בהלכות שבת מתעלם מהדין של‬
‫שאין שורפים קדשים ביו"ט‪.‬‬ ‫האיסור להדליק בשמן שריפה‪ ,‬ובהלכות יו"ט‬

‫גם לא מצאנו לגבי זה‪.‬‬

‫ולאחר כל זאת דילגנו עדיין על בירור אחד‪,‬‬
‫אם אכן שריפת שמן תרומה שנטמאת דינה‬
‫שווה לשריפת קדשים‪ ,‬הרי אין שורפים קדשים‬
‫בלילה‪ ,‬ואיך מותר להדליק נר שבת שיישרף‬

‫מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט ‪5‬‬