Page 12 - meorot_hakashrut_6
P. 12

‫הרב יצחק שטראוס שליט"א‬

                                               ‫חבורת ישיבת "תורה אור" ירושלים‬

‫מצות מכונה ‪ -‬בירור מציאות בעבר ובהווה‪ ,‬והנידונים ההלכתיים‬

‫כלל לבושי מרדכי (תליתאי או"ח סי' מ"א)‪ ,‬תל‬                     ‫נחתך ע"י שבלונות עגולות לכמאה מצות [עפ"י‬         ‫לפני ‪ 180‬שנה נפל דבר בישראל‪ ,‬כאשר בשנת‬
                ‫תלפיות (שנת תרע"ג עמ' קצ"ט)‪.‬‬                  ‫קונטרס ביטול מודעה]‪ .‬האפיה היתה נעשית‬            ‫תקצ"ח נבנתה בצרפת מכונה ראשונה מסוגה‬
                                                              ‫בתנור בעל ב' פתחים‪ ,‬היו מכניסים את המצות‬         ‫לאפיית מצות‪ -‬רבני כל אתר ואתר נדרשו להביע‬
‫לירושלים הובאה המכונה לראשונה בשנת תרכ"ג‪,‬‬                                                                      ‫את דעתם בדבר‪ ,‬אלו מורים לאיסור חמץ גמור‪,‬‬
‫ופעלה עד תרכ"ו באישור ר"ש מסלאנט‪ .‬מכונה‬                         ‫בפתח הקידמי ואחר מוציאו בפתח מהצד (שם)‪.‬‬        ‫ואלו מורים להיתר ואף להידור‪ .‬דברי כולם‬
‫שניה הובאה בשנת תרס"ו גם היא באישור ר"ש‬                       ‫יתר פירטי ההכנה נחלקו בין המקומות השונים‪-‬‬        ‫הובאו בקונטרסים "מודעא לבית ישראל" [דעת‬
‫מסלנט‪ ,‬ובד"ץ דהפרושים [שהקפידו לאכול רק‬                       ‫היו שהכניסו שוב את העיגולים בין הגלגלים‬          ‫האוסרים] ו"ביטול מודעה" [דעת המתירים]‪.‬‬
‫אותם]‪ .‬אך בד"ץ דהחסידים התנגדו לשימוש‬                         ‫לדקקם (תירוש ויצהר סימן קפ"ח)‪ ,‬או שהכניסו‬        ‫תשובות רבות נכתבו במשך כל השנים שאח"כ‬
                                                              ‫את כל קצוות הבצק הנותרות סביב העיגולים‬
                                  ‫במצות המכונה‪.‬‬               ‫לעריכה נוספת (דבר אברהם ח"ג סי' כ"ז)‪ ,‬אך‬                    ‫ועד ימינו כולם נדפסים כבר עלי ספר‪.‬‬
                                                              ‫לרוב הקפידו לא להכניס קצוות יותר מפעם אחת‬        ‫בדורינו מציאותם של מצות מכונה היא פשוטה‬
                           ‫התועלות במצות מכונה‬                ‫ולכך את הבצק הנעשה מהקצוות חתכו למצות‬            ‫וברורה לכל‪ ,‬ונותרו רק חילוקי המנהגים בדבר‬
                                                              ‫מרובעות [עפ"י קונטרס ביטול מודעה]‪ ,‬היו‬           ‫אכילתם לכזית ראשון או בפסח בכלל‪ .‬מציאות‬
‫מלבד ההקלה הגדולה שבאה בעיקבות המצאת‬                           ‫שחתכו את העיסה מעיקרה רק למצות מרובעות‪.‬‬         ‫זו של אפיית מצות במכונה החלה לפשות אט אט‬
‫המכונה‪ ,‬תועלות גדולות נוספות היו בה‪-‬‬                          ‫משך העבודה‪ -‬כ ‪ 1-2‬דק' לישה‪ ,‬מעריכה והלאה‬         ‫במשך הדורות‪ .‬הביקורות הנוקבות שעברה מיום‬
‫מחמת שעי"כ המצות היו זולות יותר (ביטול‬                        ‫‪ 3-5‬דק' כולל הכנסת הקצוות‪ ,‬סה"כ כ‪ 7-10-‬דק'‬       ‫שהומצאה ועד ימינו אנו‪ ,‬חוללו בה שינויים רבים‬
‫מודעה)‪ ,‬וגם היווה פיתרון של ממש לעיירות‬                       ‫לבצק‪ .‬היו מקומות בהם ניקו את הגלילים אחר כל‬      ‫לפרטים ופרטי פרטים‪ ,‬גם הפעולות הנעשות ע"י‬
‫גדולות שלא יכלו המאפיות יד לעמוד בביקוש‬                       ‫‪ 15‬דק' מלמעלה בלי לפרקם (דבר אברהם שם)‪,‬‬          ‫המכונות נעשו רבות ומקיפות יותר‪ ,‬עד הגיענו‬
‫(תפארת ישראל)‪ .‬מעבר לכל זה מצב כשרות מצות‬                     ‫ואילו את השולחן ניקו אחרי כל בצק‪ .‬למרות‬          ‫למכונות המוקפדות והמהודרות כיום לתועלת‬
‫היד הידרדר והלך באופן מחריד בהרבה מאוד‬                        ‫הלחץ המופעל ע"י המכונות‪ ,‬המצות והגלגלים‬
‫מקומות‪ ,1‬כך שכשרות מצות המכונה היוו הצלה‬                      ‫נותרו קרים מהרגיל מחמת קור המתכת [עפ"י‬                                           ‫ציבור המדקדקים‪.‬‬
‫וערובה יחידה לכשרות והידור המצות‪[ .2‬בנוסף‬                                                                      ‫אם כי לא הרי המכונות בעת המצאתם כהרי‬
‫לכך יכלו עי"כ לעשות מצות דקות ביותר (תל‬                                                 ‫קונטרס ביטול מודעה]‪.‬‬   ‫המכונות בנות ימינו‪ ,‬מ"מ חובה עלינו לדעת את‬
                                                              ‫בהמשך הוסיפו מכונות גם לשלבים הנוספים‪-‬‬           ‫חולשותיה והנידונים בשימוש בה‪ ,‬אשר למרות כל‬
                     ‫תלפיות תרע"ב עמ' קל"ב)]‪.‬‬                 ‫מכונת לישה לבצק (לבושי מרדכי או"ח סי' פ"ה)‪.‬‬      ‫השיפורים שחלו בה‪ ,‬רוב הנדונים נדרשים לנו גם‬
                                                              ‫מכונת ניקור אשר גם היא נעשתה ע"י גלגל עם‬
                              ‫נידון כשרות המכונה‬              ‫שיניים או מחטים‪ ,‬המתגלגל ע"ג גלגל מצופה גומי‬                ‫במכונות של היום ברמה כזו או אחרת‪.‬‬
                                                              ‫וביניהם המצות עוברות (יגדיל תורה שנה שניה‬                                        ‫התפתחות המכונה‬
‫כפי שכתבנו‪ -‬כבר בראשית המצאת המכונה קמו‬                       ‫קונטרס י' עמ' ‪ .)120‬גם הוסיפו מכונת אפיה‬
‫אוסרים [בראשם הגר"ש קלוגר] ומתירים [בראשם‬                     ‫(לבושי מרדכי שם)‪ .‬חלק מהמכונות התקלקלו‬           ‫עבודת אפיית המצות נחלקת לחמישה חלקים‪:‬‬
‫הגרי"ש נתנזון‪ -‬ה"שואל ומשיב"]‪ ,‬ודנו בדין‬                      ‫מידי פעם תוך כדי עבודה‪ ,‬ועי"כ נוצרו שהיות‬        ‫הגיבול [פרנמ"ר]‪ -‬היינו עירוב המים בקמח‪.‬‬
‫המצות המיוצרות על ידה ללילה הראשון ולכל‬                                                                        ‫העיבוד [פינ"ר]‪ -‬היינו לישת הבצק עד היותו‬
‫ימות הפסח‪ .‬טעמים רבים נאמרו ע"י האוסרים‪,‬‬                                                     ‫(דבר אברהם שם)‪.‬‬   ‫אחיד וחלק‪ .‬העריכה [וולג"ר]‪ -‬היינו רידוד‬
‫ועיקרם נחלק למספר נושאים‪ -‬לשמה וכח גברא‪,‬‬                                                         ‫מכונה חשמלית‬  ‫ושטיחה‪ .‬הניקור [רדל"ר]‪ -‬היינו חירורו שלא ינפח‬
‫חימוץ‪ ,‬פירורים שהיות ונקיון‪ ,‬השקפה וחששות‬                                                                      ‫באפיה‪ .‬האפיה [שיב"ר‪ -‬מכניס‪ ,‬בק"ר‪ -‬מוציא]‪.‬‬
                                                              ‫כל מכונות אלו והעברת המצות ביניהם היו ע"י כח‬     ‫גם במצות מכונה‪ -‬הגם שבמציאות מכונה אחת‬
                                         ‫עתידיים‪.‬‬             ‫אדם‪ ,‬ואילו החידושים שחלו בהם במשך השנים‬          ‫שלימה לפנינו‪ ,‬מ"מ מורכבת היא מחמישה מכונות‬
                                                              ‫היו רק במניעת חששות ובהאצת משך הפעולה‪ .‬אך‬
‫כיון שהמכונות שבכל מקום נבנו באופן שונה‪ ,‬וכן‬                  ‫משהחל עידן החשמל‪ ,‬עברו שלבי המכונה לפעול‬                              ‫שונות העושות מלאכות אלו‪.‬‬
‫מיומנות והקפדת מפעיליהם היו שונים בתכלית‪-‬‬                     ‫ע"י חשמל‪ ,‬כולל ההעברות בין מכונה למכונה‪,‬‬         ‫בעשיית מצות‪ ,‬החלק הקשה ביותר מצד המאמץ‬
‫לכך כל טעם שנכתב היה בהתאם למכונה‬                             ‫ובכללם ההכנסה לתנור‪ .‬חלקי המכונה היו‪ -‬לישה‬       ‫הנדרש ומשך העבודה‪ -‬היא עבודת העריכה‪.‬‬
‫שנראתה‪ ,‬או שתיאורה הובאה בפני הרב הכותב‬                       ‫ע"י כף חשמלית מסתובבת‪ ,‬פירור הבצק לגושים‬         ‫מלאכה זו בעיקרה נעשתה ביד ממש‪ ,‬אך במשך‬
‫את אותה התשובה‪ ,‬ואין הטעמים שווים לאיסור‬                      ‫קטנים ע"י גלגל שיניים‪ ,‬איחוד וקיבוץ ע"י גלגל‬     ‫כל הדורות ניסו להכניס בה שינויים ע"מ להקל‬
                                                              ‫בכוח רב‪ ,‬רידוד ע"י גלגלים כבדים‪ ,‬ניקור וחיתוך‬    ‫על עבודה זו‪ .‬גם ניקיון השולחן והכלים היווה קושי‬
                         ‫בכל המכונות והמקומות‪.‬‬
                                                                                   ‫(עיי' מהרש"ם ח"ב סי' ט"ז)‪.‬‬                                               ‫גדול‪.‬‬
                       ‫והרי פירוט טעמי האיסור‪-‬‬                ‫מכונה חשמלית בכוחה היה לעשות ‪ 8‬עיסות ב‪32-‬‬        ‫כבר בימות הראשונים מצינו שנחלקו בדבר‬
                                                              ‫דק'‪ ,‬כאשר מקסימום שהיה לבצק עמד על ‪17‬‬            ‫היתר העריכה בכלי‪ -‬דהמאירי (במגן אבות) כתב‬
‫לשמה וכח גברא‪ -‬אינה עדיפה ממעשה קטן [אפי'‬                     ‫דק' ע"י צירוף (המאסף טבת תרע"ד סימן מ"ז)‪.‬‬        ‫דמנהג כל ארצותיהם לערוך העיסה ע"י עמלה‬
                                                              ‫כנראה שבשעת האפיה עצמה לא היה הרבה על‬            ‫המולכת על הבצק ע"י אדם בכח גדול‪ .‬גם האור‬
‫‪ 1‬עדויות רבות לכך נכתבו בקונטרס ביטול מודעה‪ -‬העובדים‬          ‫מה להשגיח (תל תלפיות תרס"ז עמ' ‪ .)101‬מאידך‬       ‫זרוע (הל' פסחים סימן רנ"ו דף נ"ט ע"א) כתב‬
‫היו נשים ועבדים קלי דעת‪ ,‬או שפחות נכריות נחרפות ידיהם‬         ‫היו מקומות שחששו להשתמש בחשמל‪ ,‬ומחמת‬             ‫דבכמה מדינות נוהגים במצות עמלות בכלי‪ ,‬אך‬
‫מלאות חמץ ומוכות תחלואים רעים (הר' שוואבכר)‪ ,‬נשים אין‬         ‫כך דילגו על שלבים במכונה ורק לרידוד וניקור‬       ‫סיים ד"חמותי ז"ל אמרה לי בשם מורי חמי הר"ר‬
‫בהם יראת ה' בשיח ריק תפל וליצנות וקלות ראש‪ ,‬ואזהרה‬                                                             ‫אברהם בן ר"ח‪ ,‬שהיה נוהג איסור בדבר‪ ,‬מפני‬
‫וגערה לא יעשה פרי אלא כמצחיק הוא בעיניהם (ר' א"ל נתנזון)‪,‬‬              ‫השתמשו בה (דעת סופר או"ח סי' ס"ב)‪.‬‬      ‫שאי אפשר ליזהר שלא ישתייר בין עמילה לעמילה‬
‫נשים אשר ימלא הבית מהבל פיהם ממללים ומקללים (ראב"ד‬            ‫להמצאת התנור החשמלי היו שני שלבים‪ -‬בתחילה‬        ‫מעט עיסה‪ ,‬ומחמיץ בשהייה"‪ .‬הרי לנו ששימוש‬
‫לבוב)‪ .‬ולא מצאו עוזרים יהודים אלא רק גרועים ופוחזים או‬        ‫עשאוהו עגול בעל פתח אחד‪ ,‬בתוכו תבנית עגולה‬
‫נכרים (כת"ס)‪ ,‬היו מקומות שאפו ע"י פועלים מחללי שבת‬            ‫המסתובבת על ציר ומחולקת ל‪12-‬טסים [טס נפרד‬         ‫במערוכים קלי או כבדי משקל נעשה כבר בעבר‪.‬‬
‫בפרהסיא (דברי יחזקאל)‪ .‬הפועלים גנבו בצק ואפוהו חמץ‬            ‫לכל מצה] המחוברים ע"י יתידות‪ ,‬וכל מצה שגמרה‬      ‫השינוי הגדול הופיע בשנת תקצ"ח‪ ,‬כאשר נבנתה‬
‫בהפסקות (!)‪ ,‬נחלש כוחם בעבודת עמידת כל היום וכל הלילה‬         ‫סיבוב שלם מוצאת (תל תלפיות שנת תרע"ג עמ'‬         ‫מכונת עריכה‪ -‬פעולתה היתה ע"י סיבוב שני‬
‫(הר' נתנזון)‪ ,‬הידיים הדפים והעצים מלאים בצק‪ ,‬והבצק שוהה‬       ‫קצ"ט)‪ .‬בהמשך שינו את התנור‪ ,‬למאורך ובעל ב'‬       ‫גלילים המחוברים זה לזה בגלגלי שיניים ולאחד‬
‫ורק עושים עצמם מתעסקים בהעברת היד (בד"ץ קראקא)‪,‬‬               ‫פתחים מקבילים‪ ,‬המצות נכנסות אליו ע"ג מסוע‬        ‫מהם מחוברת ידית‪ ,‬המסובבת במהירות ע"י בני‬
‫אכלו ושתו בשעת העסק שנתייגעו ביום ובלילה (כת"ס)‪,‬‬              ‫ויוצאות מעברו השני‪ .‬כדי שהמצות יעמדו כראוי‪,‬‬      ‫אדם בעלי כח (הלבנון כבוד הלבנון עמ' ‪ .)20‬שאר‬
‫חוסר משגיחים‪ ,‬עבודה שבועיים ברצף מאור הבוקר עד ‪10-12‬‬          ‫לא חתכו את המצות לגמרי זה מזה קודם כניסתם‬        ‫השלבים לפניה ולאחריה נותרו בידי אדם (שם‪,‬‬
‫בלילה‪ ,‬החום בחדר הקטן מתרבה משעה לשעה‪ ,‬ולא מנקים‬              ‫לתנור אלא רק סימנו על גבם סימנים רבועים‪ ,‬ורק‬     ‫ובביטול מודעה)‪ .‬שלבי עשיית המצה הבאים היו‬
‫את הכלים לאחר העבודה עד למחרת‪ ,‬והרבה מצות ממתינות‬             ‫בעת נפילתם ביציאתם מהתנור היה הפס נחתך‬           ‫שונים ממקום למקום‪ ,‬אך עיקרם היה כך‪ -‬הבצק‬
‫לחירור בפי התנור (הלבנון תרל"ז הוספה לגליון כ"ו)‪ .‬עד כדי‬      ‫למצות בודדות (חזון נחום)‪ .‬החיסרון בתנורים‬        ‫היוצא לאחר העריכה היה פס ארוך מאוד‪ ,‬והיו‬
‫שהיו כאלו שהחמירו על עצמם שלא לאכול מצת יד בפסח‬               ‫אלו שלפעמים יצאו המצות אפויות רק מצידם‬           ‫מניחים אותו על שולחן חלק ומנקרים אותו ע"י‬
                                                              ‫האחד‪ ,‬ואילו צידם השני נותר לבן ואולי לא נאפה‬     ‫‪ 7-8‬רעדלערים מחוברים העוברים על כל פס‬
                            ‫מעבר לכזיתים!!! (ר' א"ל נתנזון)‪.‬‬                                                   ‫העיסה הלוך ושוב (הלבנון שם)‪ .‬אח"כ היה הבצק‬
‫‪ 2‬עדיף לרכז את כל כוחות ההשגחה על מכונה אחת (קובץ‬
‫יגדיל תורה תר"ע שנה שניה קובץ ו' עמ' ‪ 72‬הצעה)‪ .‬באפיית יד‬
‫מכשולים גדולים עד אין ספורות למו (כת"ס בביטול מודעה)‪.‬‬
‫עד כדי שהשהיות במכונה בטלים ברובא דרובא של חששות‬
‫ושהיות השל יד (ראב"ד קראקא)‪ .‬מהחורבן ואילך לא נאפו‬
‫מצות כשרות יותר מאלו (אב"ד שטראסבורג)‪ ,‬יותר מהירות‬
‫ונקיות (רבני ראפשוויר)‪ ,‬האי מאן דבעי למיכל מצה הכשירה‬
‫בלי פקפוק וחשש ליכול מצה העשויה במאשינען וכו'‪ ,‬דאדרבה‬
‫זהירות וקדושה יתירה יש בדבר וכו' מאן יהיב לן משופרא‬
‫דשופרא (תפא"י)‪ .‬עדיפות מלעשותן כבשנים קדמוניות (הר'‬

      ‫במברגר אב"ד וירצבורג)‪ .‬מצוה מן המובחר (הר' לנדא)‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ ניסן תשע"ט‬                                                                                     ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17