Page 16 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 16
היהודיים ולא רק את התנ"ך ,כדי להבין טוב יותר את הלך בדוקטורט השתמשתי בארכיאולוגיה ככלי להבין טוב
הרוח בתקופתו של ישוע. יותר את התנ"ך ואת הברית החדשה .הוא עסק בנקבת
השילוח והתייחס גם לממצאים של הארכיאולוג רוני
הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג טען שהמסר של רייך ,שבשנת 2004מצא את המיקום של נקבת השילוח
המקרא הוא "ואהבת" .העניין המרכזי בהגותו הוא המקורית .עד אז חשבנו שה ִנ ְקבה שנחפרה על ידי הקיסרית
אורדוקסיה במאה ה־ 5היא נקבת השילוח ,כשלמעשה
האהבה ותחושת הנאהבות. נקבת השילוח המקורית נמצאת חמישים מטרים בסמוך
לה .נקבת השילוח מאוד חשובה לנו .יש לה משמעויות
על פניו נראה שהאל המקראי הוא קשה ולוחמני ,אבל אין רבות .בספר ישעיה כתובֵ " :מי ַה ִּׁשלֹ ַח ַההֹ ְל ִכים ְל ַאט" .מי
זה כך .לדעתי במקרא אלוהים פעל כשטבע האדם היה השילוח הם כאן דימוי לאלוהים .אלוהים הוא כמו פלג
עדיין פראי ,והיה צריך לחנך אותו .לצד זאת ,יש פרקים עדין של מי השילוח שנראה על פניו חלש וחסר חשיבות
שמעידים על אהבת ה' .כמו אליהו שזיהה את האלוהים אבל זה ממש לא כך .הוא מגיע מהגיחון ,מקור המים
בקול דממה דקה .בברית החדשה יש פסוק שאומר היחיד של ירושלים ,שבלעדיו אין חיים .עבורנו הוא גם
במפורש שאלוהים הוא אהבה (באיגרת יוחנן ד׳) .המקרא דימוי לישוע ,שאנשים ראו אותו כחלש ורפה .בבשורה
מבטא זאת בדרך פחות ישירה .צריך לקרוא קריאה חכמה על פי יוחנן כתוב על האיש שישוע ריפא מעיוורונו ומיד
וזהירה ולהבין שלא אלוהים היה שונה ,אלא האנשים .זה הוא הכיר בישוע כמשיח וטבל במי השילוח .עבורנו ישוע
משול לשילוח ,הרבה פעמים בברית החדשה הוא נקרא
ההסבר לשינוי ,לשתי הפנים השונות של האלוהים.
פעמים רבות אני מוצא שהנוצרים טועים ואומרים "שליח".
שעם ישראל הוא לא העם הנבחר .זו נקודה שצריך
להבהיר .אנחנו מבינים שאלוהים לא משנה את הרעיון, בבשורה לפי יוחנן יש התייחסות רבה למים — הנס
אבל האנשים יכולים לסרב לו .האנשים שדחו את ישוע הראשון הוא הפיכת מים ליין ,האישה השומרונית
דחו את הייעוד שלהם ,אבל אין בכך כדי לומר שהייעוד משקה את ישוע במים ,ישוע מרפא חולה בבריכת
השתנה .עדיין היהודים הם העם הנבחר ,אבל הם פספסו בית חסדא ופוקח עיני עיוור ב ַצ ּו ֹו עליו לרחוץ
את הייעוד שלהם .לדעתי בידיכם נמצאת המתנה הזאת
של להפיץ את הבשורה .ככל שאני חי כאן אני משוכנע בכך בבריכת השילוח...
יותר ויותר .המנטליות שלכם מאפשרת לכם לדבר בקול,
לבטא ללא עכבות את מה שאתם חושבים ומרגישים .זו בבשורה לפי יוחנן רוח הקודש משולה למים .הוא מקפיד
מנטליות שהיא מתנה שימושית למי שאמור להפיץ את לדבר בשתי רמות .ותמיד נוספת גם הרמה הסימבולית.
הבשורה .הליטורגיה הנוצרית מושרשת במסורת היהודית. לכן כשישוע אמר לאיש לרחוץ עצמו בנקבת השילוח,
הסעודה האחרונה הייתה ליל הסדר ,ובליל הסדר יש הדבר מסמל את טבילתו.
את העגל ,זכר לקורבן הפסח ,וזכר לעקדה ,וגם את
היין .מאוד דומה למיסה שבה אוכלים לחם שעבורכם ד"ר שלי אלקיים ,מאוניברסיטת גטינגן ,אמרה לי
הוא בשרו של ישוע ,ושותים יין שעבורכם הוא דמו. שהטבילה היא טקס משותף ליהודים ולנוצרים,
רק באופן שונה .לדבריה ,ביהדות הפרקטיקה יותר
איך את מבינה את זה? אינטנסיבית .היהודי אינו טובל פעם אחת בימי חייו,
אלא מדי חודש בחודשו .כל ילד יהודי שנולד ,נולד
למיטב הבנתי ,הנצרות הקתולית ראתה בתנ"ך מעין
הקדמה לברית החדשה .חוה המפתה והמדיחה לעומת טבול מפני שאמו כבר טבלה במקווה.
מרים הבתולה ,וכך גם הסיפור על אברהם שלא
הקריב את בנו ,לעומת האלוהים שהקריב את ישוע. הטבילה היא טיהור של הנשמה ,והארה רוחנית .אחרי
בזיכרון העקדה ,האירוע שבו אברהם כמעט הקריב הטבילה אפשר להיטהר באמצעות הווידוי ,אבל הטבילה
את בנו ,הנוצרים זוכרים את ההקרבה של ישוע. מכניסה אותך בשערי הכנסייה .שונה מזו הייתה הטבלת
ישוע .ישוע לא היה זקוק לטיהור הנשמה ,הוא הוטבל
כך בדיוק .התנ"ך הוא עבורנו הקדמה למה שיקרה אחר כדי להזדהות עם החוטאים וכדי להשיק את פועלו בקרב
כך .יציאת מצרים למדבר ולארץ המובטחת היא דימוי. העם .אחרי מותו הבנו את טקס הטבילה כטיהור הנשמה
קריעת ים סוף היא דימוי של הטבילה .המדבר הוא מקום
קשה ,ולבסוף המנהיג מוביל אותנו לגן עדן .התייחסויות וההארה הנצחית.
רבות יש לספרי ישעיה ותהלים ,במיוחד בבשורה על פי הארכיאולוג רוני רייך אישר שה ִנק ּבה היא עתיקה
מתי ,שנכתבה ליהודים ,מפני שבספרי התנ"ך האלה יש באמצעות תיארוך המטבעות שנמצאו בקרבתה ,שהיו בני
תקופות שונות עד חורבן הבית .אנחנו יודעים שלאחר
הכי הרבה התייחסויות לשליחות ולחזון אחרית הימים. החורבן ,נקבת השילוח ננטשה .ככל שאני לומד יותר אני
נהיה משוכנע יותר ויותר שצריך להכיר את כלל המקורות
16אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל

