Page 22 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫לבני אדם אין דרך להשפיע על גורלם‪ .‬עבור לותר רעיון‬ ‫הזוהר היא דטרמיניסטית‪ ,‬ולפיה הבריאה המתהווה‬
‫הפרה־דסטינציה היה חלק מהביקורת שמתח על הכנסייה‬ ‫והמתחדשת היא בידי שמים‪ ,‬והכול נקבע מראש‪.‬‬
‫הקתולית‪ ,‬שלטענתו הפכה את עצמה למתווך יחיד בין‬ ‫לנשמה אין את היכולת לבחור והיא נכנסת לגוף בעל‬
‫האדם לאל‪ ,‬ובנתה מערך מושחת של ניצול פחדים‪,‬‬ ‫כורחה ונגד רצונה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לאחר שהנשמה מתגלגלת‬
‫כשהבטיחה לציבור גאולה באמצעות תשלום לכנסייה‪.‬‬ ‫בגוף‪ ,‬שמורה לה הבחירה בין טוב לרע בעולם הזה‪.‬‬
‫לותר‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שם לו למטרה להשיב את הכוח מהכנסייה‬ ‫אל מול חוסר האונים בעקבות הנהגתו הנסתרת של‬
‫הבורא‪ ,‬נעשו ניסיונות כושלים להגיע אל החשיבה האלוהית‬
‫לאל‪ ,‬ולבסס מחדש את הקשר בין אדם לאלוהיו‪.‬‬ ‫הקדומה‪ .‬הידוע בהם הוא מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס‪.‬‬
‫לוין טענה כי הפרדס מייצג מציאות תודעתית אחרת‪,‬‬
‫בחירה‪ ,‬תודעה ומדע‬ ‫בעלת חוקיות משלה‪ ,‬שבה מתקיים המפגש בין האדם‬
‫לאל‪ ,‬והלכה בעקבות פרשנותו של פרופ' יהודה ליבס‪,‬‬
‫הרצאתו של פרופ' אבשלום אליצור מאוניברסיטת צ'פמן‪,‬‬ ‫הבוחן את אישיותו של כל אחד מהארבעה‪ .‬התבוננות זו‬
‫"התודעה מתערבת בעולם הפיזיקלי‪ :‬וידויו של דואליסט‬ ‫מעלה כי בניגוד לדמותו הענווה והיראה של רבי עקיבא‪,‬‬
‫בעל כורחו"‪ ,‬שילבה בין חומר לרוח‪ ,‬ובין מדע להגות‪ .‬אליצור‬ ‫השלושה שכשלו לק ּו ביוהרה במלבושים שונים‪ ,‬כלומר‬
‫בחר להתבונן ביחס שבין הגוף לנפש והתמקד בדואליזם‬ ‫בתכונות שהן תנאי עיקרי בעיסוק המיסטי‪ .‬אישיותם של‬
‫אינטראקציוניסטי — פילוסופיה של הנפש והגוף שאומצה‬ ‫הארבעה הייתה ידועה לבורא‪ ,‬ומכאן נדמה כי הכול היה‬
‫על ידי דקארט‪ ,‬הקושר בין הנפש הרוחנית לגוף החומרי‪.‬‬ ‫ידוע וכתוב מראש‪ .‬לוין התייחסה גם לסיפור על ר' יוסף‬
‫לדידו‪ ,‬הדואליזם האינטראקציוניסטי הוא האפשרות‬ ‫דה לה ריינה‪ ,‬מקובל ספרדי בן דור הגירוש‪ ,‬שרצה להביא‬
‫הטובה ביותר לדון בתודעה‪ ,‬החומקת מהמדע שעוסק‬ ‫את הגאולה טרם זמנה‪ ,‬וכך לדחוק את הקץ‪ .‬הוא גייס‬
‫בכמויות ולא באיכויות‪ .‬למרות הרקע שלו כפרופסור‬ ‫את המלאכים והצדיקים‪ ,‬ועם תלמידיו יחד הרעיש את‬
‫לפיזיקה‪ ,‬אליצור טוען כי ישנם דברים שאינם מצטמצמים‬ ‫העולמות העליונים והתחתונים‪ ,‬עד שנכשל על ידי סמאל‪,‬‬
‫להגדרות מדעיות‪ ,‬ועל כן הדואליזם האינטראקציוניסטי‪,‬‬ ‫התייאש ויצא לתרבות רעה‪ .‬לוין סיכמה כי הניסיון לגעת‬
‫שנותן מקום לחומר ולרוח הבלתי מוגדרת‪ ,‬ודורש קשר‬ ‫בשולי גלימתו של האל ובח ֹומת הנסתר נועד להיכשל‪,‬‬
‫ביניהם‪ ,‬הוא האפשרות הטובה ביותר לבחון את העולם‬ ‫מפני שהמכשלות שהניחו האלוהים והמלאכים נועדו‬
‫ללמד שרזי שמים גלויים לקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא בלבד‪ .‬לא‬
‫ולהתמודד עם התודעה האנושית‪.‬‬ ‫נותר אלא להסכין בהכנעה עם חוסר הידיעה‪ ,‬ובד בבד‬
‫להמשיך ולייחל שלא ייגמר לעולם‪ :‬החול והים‪ ,‬רשרוש‬
‫תיאולוגיה של בחירה באסלאם‬
‫של המים‪ ,‬ברק השמים‪ ,‬תפילת האדם‪.‬‬
‫את הרצאתו " ַמ ּכתו ּב‪ :‬על הגזירה הקדומה ובחירת האדם‬
‫בתיאולוגיה המוסלמית" פתח ד"ר חאלד אבו ראס‪,‬‬ ‫הגורל הקבוע מראש בנצרות הפרוטסטנטית‬
‫מהמחלקה לשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר־אילן‪,‬‬
‫בברכה העתיקה "שלום עליכם" ובסיפור על הנביא מוחמד‬ ‫ד"ר אלכסנדר ואן דר‪-‬הוון‪ ,‬מאוניברסיטת בן גוריון בנגב‪,‬‬
‫שהסביר למלאך גבריאל על ששת עקרונות האסלאם‪,‬‬ ‫פתח את הרצאתו‪" ,‬עלייתה ונפילתה של הפרדסטינציה‬
‫שהאחרון בהם הוא האמונה בגזרה הקדומה והנצחית‪,‬‬ ‫הכפולה בקלוויניזם"‪ ,‬בהגדרה של דת לפי ‪Martin‬‬
‫בין שטובה היא בין שרעה‪ .‬לפי האמונה המוסלמית‪ ,‬כל‬ ‫‪ ,Riesebrodt‬לפיה לבה של הדת הוא מנהגים המבוססים‬
‫הגורלות כתובים על הלוח הגנוז שנמצא ברקיע השביעי‪.‬‬ ‫על האמונה שיש כוחות־על‪ ,‬והמניע לקיום מנהגים אלה‬
‫המילה "מכתוב"‪ ,‬שמתארת את מה שכתוב בלוח הגנוז‪,‬‬ ‫הוא המוטיבציה להשפיע על הכוחות הללו ולהאמין‬
‫מופיעה לראשונה בסורת אל עאראף‪ ,‬הסורה השביעית‬ ‫שהם יגמלו לנו‪ .‬רעיון ה"פרה־דסטינציה"‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫שלפי המסורת המוסלמית ירדה לעולם ב ֶמ ּכה‪ ,‬ומתארת‬ ‫טוען כי הגורל קבוע מראש‪ ,‬ואין אפשרות להשפיע על‬
‫מסלול החיים‪ .‬דמות האל בדתות המונותאיסטיות היא‬
‫את הגזרה שלפני הבריאה‪.‬‬ ‫דמות אל יודעת־כול ויכולת־כול‪ ,‬וייתכן שמכאן הגיעה‬
‫ד"ר אבו ראס תיאר את המתח ששרר בראשית האסלאם‬ ‫האמונה כי האל קבע הכול מראש‪ .‬ואן דר‪-‬הוון סקר את‬
‫בין אלה שדגלו ברעיון שאין בחירה חופשית והאל ברא את‬ ‫רעיון הפרה־דסטינציה בנצרות‪ ,‬ומצא שראשיתו כבר בימי‬
‫מעשי האדם‪ ,‬לבין אותם שכפרו בכך וטענו שיש בחירה‬ ‫פאולוס‪ ,‬שכתב באיגרת לרומים כי אלוהים בחר מראש מי‬
‫חופשית‪ .‬לצד זאת‪ ,‬היו מי שניסו ליצור דרך ביניים‪ ,‬וטענו‬
‫כי אמנם הכול נגזר מראש‪ ,‬אך האדם יכול לרכוש אחריות‬ ‫יהיו חברי בנו‪ ,‬ישוע‪ ,‬קרי — מי יהיה חלק מהבשורה‪.‬‬
‫על מעשיו באופן שבו הוא מבצע את התוכנית האלוהית‪,‬‬ ‫רעיון הפרה־דסטינציה התפתח אצל אוגוסטינוס במאה‬
‫ובהסכמתו למעשה‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬ה ֵאל הכול־יכול הוא‬ ‫ה־‪ ,5‬נזנח על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים וחזר‬
‫הבורא היחיד של הפעולה האנושית‪ ,‬אבל האדם רוכש את‬ ‫עם הרפורמציה במאה ה־‪ ,16‬כשמרטין לותר טען כי‬
‫הפעולה‪ ,‬מוציא אותה מהכוח אל הפועל ונעשה האחראי‬

‫לפעולה ולתוצאותיה‪.‬‬

‫‪ 22‬אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל‬