Page 23 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫חקר טיפולוגי של דמויות נשים‬
‫בתנ"ך על פי פרשנותו של‬
‫רבי יצחק אברבנאל‬

‫רינה מזוז פיצ'ון‬

‫הן חדשניות או לא‪ .‬התמקדתי בטיפולוגיה של הנשים‬ ‫מאמר זה מבוסס על הרצאה שניתנה בתוכנית “מנהיגות‬
‫בפירושו של אברבנאל‪ ,‬שנבנית דרך פרשנותו על סיפור‬ ‫נשית רוחנית״ במכון שוקן בירושלים‪ .‬התוכנית מונה‬
‫גן העדן‪ ,‬שם הוא מציב טיפולוגיה משולשת של דמותה‬ ‫שמונה תלמידות לתארים מתקדמים מאוניברסיטאות‬
‫של אישה‪-‬חוה‪ ,‬הבאה לידי מימוש בתפיסתו את ארבע‬ ‫שונות בארץ ומטרתה ליצור דיון פורה‪ ,‬אקדמי וחברתי‬
‫האימהות (שרה‪ ,‬רבקה‪ ,‬רחל ולאה)‪ .‬הצגתי מהם הדימויים‬ ‫בכל הסוגיות העוסקות במנהיגות נשית בכלל ובמנהיגות‬
‫המשותפים שמשתמש בהם אברבנאל לאפיון כל דמות‪,‬‬ ‫נשית רוחנית בפרט‪ .‬כל משתתפת בסדנא זוכה להציג‬
‫השוויתי את הדימויים שמעניק אברבנאל לדמותה של‬ ‫הרצאה מפרי מחקרה במסגרת ערבי עיון המפורסמים בכלי‬
‫האישה בסיפור גן העדן לדמויותיהן של ארבע האימהות‪,‬‬ ‫המדיה השונים‪ ,‬ולקבל תגובה להרצאה מבכירות החוקרות‬
‫כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותן‪ ,‬באינטראקציה‬ ‫בתחום‪ .‬בראש הוועדה האקדמית עומדת פרופ׳ מרגלית‬
‫שלהן עם דמויות שונות‪ ,‬במעמדן‪ ,‬בתפקידן ובגילן‪ .‬וכל‬ ‫שילה‪ ,‬פרופ׳ אמריטה מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל‬
‫זאת מתוך השוואה עם הפרשנות הפמיניסטית המודרנית‬ ‫וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן‪ .‬מרכזת הסדנא היא‬
‫נעמה טייטלבאום‪-‬קריא‪ ,‬דוקטורנטית במחלקה ללימודי‬
‫הנוגעת לדמויות הנשים שחקרנו‪ ,‬והתייחסות אליה‪.‬‬
‫ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבר אילן‪.‬‬
‫בריאת אדם וחוה‬ ‫המאמר וההרצאה מבוססים על עבודת גמר (תזה)‬
‫במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן בהנחייתו‬
‫נקטתי בגישה המציגה עיון סינכרוני בפירושו של אברבנאל‬
‫למקרא‪ ,‬כלומר קריאה משווה בין טקסטים‪ ,‬הבודקת את‬ ‫האדיבה של ד״ר אבי אלקיים‪.‬‬
‫האיכויות האנלוגיות בחלוקה הטיפולוגית שעורך אברבנאל‬
‫*‬
‫לדמויות נשים‪.‬‬
‫רוב החוקרים שטענו כי עמדתו של אברבנאל כלפי‬ ‫רבי יצחק אברבנאל‪ ,‬פרשן שחי במאה ה־‪ 15‬בתקופת‬
‫הנשים היא מיזוגינית‪ ,‬התבססו על פרשנותו לבריאת‬ ‫גירוש ספרד‪ .‬פרשנותו שאפה להשפיע על נפש האדם‬
‫האדם כיצור אנדרוגיני‪ .‬אברבנאל מתייחס לפסוק‪ַ :‬ו ִּי ְב ָרא‬
‫ֱאלֹ ִהים ֶאת ָה ָא ָדם ְּב ַצ ְלמ ֹו ְּב ֶצ ֶלם ֱאלֹ ִהים ָּב ָרא ֹאת ֹו ָז ָכר‬ ‫ולהציג השקפה חינוכית שלמה בעלת ערך לאומי‪.‬‬
‫ּו ְנ ֵק ָבה ָּב ָרא אֹ ָתם (בראשית א‪ ,‬כז)‪ ,‬וטוען לפיכך כי האישה‬ ‫לפי אחת העמדות הרווחת בקרב החוקרים‪ ,‬גישתו‬
‫של אברבנאל כלפי האישה היא גישה שלילית וקיצונית‪.‬‬
‫כלל לא נבראה בצלם‪.‬‬ ‫לטענתם‪ ,‬אברבנאל מציג עמדות מיזוגיניות המציגות את‬
‫האישה באור שלילי ועמדות פטריארכליות המציבות את‬
‫הנה לא נבראו שניהם האדם ואשתו במדרגה‬ ‫הגבר כעליון‪ .‬עם זאת‪ ,‬חוקרים אלה ואחרים הראו גם‬
‫אחת מן השלמות‪ ,‬ולא נאמר על שניהם בשווה‬ ‫עמדות חיוביות בתפיסת אברבנאל את האישה‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫“ויברא אלהים את האדם״‪ .‬כי הנה עם היותם‬ ‫עמדות חיוביות אלה נבעו מהפולמוס הנוצרי‪ ,‬שחיפש‬
‫ממין אחד‪ ,‬לא היו שניהם בצלם אלהים בשווה‪.‬‬ ‫צדדים שליליים במעשיהם של אבות האומה הישראלית‪,‬‬
‫ולזה ביאר ואמר‪“ :‬בצלם אלהים ברא אותו‪,‬‬ ‫ולכן בפרשנותו את הנשים במקרא‪ ,‬נמנע אברבנאל מלבקר‬
‫זכר ונקבה ברא אותם״‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שהאדם‬ ‫את דמותן והציג עמדות חיוביות‪ ,‬שלעתים אף מעצימות‬
‫לבדו נברא בצלם אלהים‪ ...‬ומפני זה זכר‬
‫ונקבה בראם‪ ,‬לא שיהיו שניהם במדרגה אחת‬ ‫את דמותה של האישה‪.‬‬
‫מהשלמות בשווה‪ ,‬אלא שהיה האדם על הכוונה‬ ‫בעבודת המחקר שלי פתחתי חלון חדש בחקר הנשים‬
‫הראשונה בצלם אלהים‪ ,‬והאישה על הכוונה‬ ‫בפרשנותו של רבי יצחק אברבנאל למקרא‪ .‬לא התדיינתי‬
‫השנית לעבוד עבודתו (אברבנאל פרק א‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫אם יחסו של אברבנאל לנשים הוא חיובי או שלילי‪ ,‬כפי‬
‫שנעשה עד כה במחקר‪ ,‬וגם לא בשאלה אם עמדותיו‬

‫אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל ‪23‬‬