Page 15 - נפלאות בהעלֹתך תשפ
P. 15
15
הברכה עבטמ | שיעור אומר “אתה“ לה׳ ,פונה אליו כעצם הטוב כאשר לטובה“קג ו“כל מה דעביד רחמנא לטב עביד“קד.
“טבע הטוב להיטיב“ במדת “חסד לאברהם“ביק. בסגנון החסידות ,לשון ברכה היינו המשכה
זהו חסד מלמעלה למטה ,מה׳ אלי ,אבל כאן מהמקור ,העלם שישנו במציאות ,ולכן לא ברור
רוצים שהכל יהיה יחד ,עבודה שלי .איך אני אומר שברכה יכולה להיות דבר רע ,שהרי “אין רע
“אתה“ לה׳? כמובן ,באהבה — אני אוהב אותו. יורד מלמעלה“קה כו׳ ,מה שאין כן הודאה מגיעה
אבל מעבר לאהבה — “רחימו“ — יש ב“אתה“ להעלם שאינו במציאות ,שם הכל טוב בעצם
גם “דחילו“ .אני אומר “אתה“ בדחילו ורחימו —
באהבה וביראה .או ,כמו שלמדנו לא מזמן ,יש ועל ידי אמונה (הוד) יתגלה הטובקו.
אהבה כמים ואהבה כאשגיק .אם אני מוכן ורוצה
להתקרב לקב“ה — להקריב את עצמי ,כיצחק אתה — התכללות חסד וגבורה
אבינו ש“פשט צווארו על גבי המזבח“דיק ,להיות
קרבן לה׳ — נפרש את “אתה“ כמו שמסביר אם כן ,מטבע הברכה בדרוש שלנו מתחיל
מברך שמאל“ ,ברוך“ .הוא מגיע לכתר (שלמעלה
בתניא ,שבאמירת “אתה“ יש מסירות נפש. מטעם ודעת — כל הודיה בנפש הוא להודות
בעצם ,כוונת “אתה“ היא כוונת העקדה. לדבר שאיני מבין בשכל) ,וגם עושה את היחוד
בעקדה כתוב “עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה“וטק של “איהו ברוך“ ו“איהי ברכה“ ,של יסודות
— אתה ,אברהם אבינו ,שאתה אהבה ,ברגע הזה אבא ואמא לפי האריז“ל — הכל נעשה — אבל
נעשה יראהזטק .ביכולת לומר לה׳ “אתה“ לנוכח אצלי הכוונה היא דווקא הוד ,אני רוצה לשים
יש תכלית המרכבה — התכללות המדות ,כנ“ל. כנגד כל מלה רק ספירה אחת ,ברוך־הוד“ ,מודה
התכללות המדות הראשיות בנפש היא התכללות
אהבה ויראה .אתה ,אברהם ,שמדתך אהבה — אני לפניך“.
“ידעתי כי ירא אלהים אתה“ — ויצחק בנך, מהו “אתה“? ודאי חסד“ ,אתה כהן לעולם“.
שמדתו יראה ,כעת אוהב את ה׳ בכלות הנפש, יכול להיות מלכות — הרמ“ק אמר שזו מלכות,
פושט את צוארו על גבי המזבח להיקרב כעולה אבל החסד של המלכות“ .אתה“ היא פניה
תמימה לה׳ .זו כוונת־חווית “אתה“ — גם חסד לה׳ לנוכח .בספר התניאקז אומר אדמו“ר הזקן
וגם גבורה ,במשמעות של התגברות האהבה ,יחד. שהמלה “אתה“ היא המלה הכי חשובה בתפלה.
כשאני אומר “אתה“ לנוכח ,לה׳ ,קודם כל אני
זו החויה כשאני אומר לה׳ “אתה“. חווה את ה׳ .ההודיה של “ברוך“ היא עדיין בתוך
עצמי .ב“ברוך אתה“ יש תנועה של “צאינה
“הוי׳ אלהינו מלך העולם“ — וראינה“קח — לצאת מה“אני“ שלי ולעמוד נוכח
תפארת־נצח־מלכות־בי“ע פני ה׳קט“ ,שפכי כמים לבך נֹכח פני א־דני“קי —
שיש בה גם מסירות נפש (סוד “אליך הוי׳ נפשי
אחר כך “הוי׳“ היינו מדת הרחמים ,פנימיות
התפארת“ .הוי׳“ היינו רחמי ה׳ ,אך גם מצדי אשא“איק).
יש מצוה להתדמות לה׳ — “מה הוא רחום אף “אתה“ כמדת חסד היינו החסד של ה׳ — אני
בי ק מיכה ז ,כ. קג תענית כא ,א.
גיק התוועדות ל“ג בעומר — אור לח“י אייר שנה זו. קד ברכות ס ,ב.
די ק שמות רבה מד ,ה. ק ה בראשית רבה נא ,ג.
וטק בראשית כב ,יב. קו נקודה זו היא נושא אגה“ק יא בתניא ,שנלמדה באריכות
זטק ראה זהר ח“א קיט ,ב; ח“ג יח ,א; לקו“ת (האריז“ל) וירא ד“ה לאחרונה (החל מכ“ב אדר שנה זו).
“סוד העקידה“; לקו“ת ואתחנן ח ,ב; שם דרושי ר“ה נח ,ב; מעין ק ז פמ“א.
גנים ח“א עמ׳ לז ואילך. ק ח שה“ש ג ,יא.
קט ראה לוח “היום יום“ כ“ג שבט (וד“ה “צאינה וראינה“ תקע“ב).
ק י איכה ב ,יט.
אי ק תהלים כה ,א .ראה שעה“כ דרושי נפילת אפים ב.
