Page 14 - נפלאות בהעלֹתך תשפ

‫‪14‬‬

‫להודות־לברך‬ ‫מה יהודי עושה‬ ‫(ה־י־ו) הוא הצירוף של ספירת‬
‫גם על הרעה‬ ‫כל הזמן? מודה‪.‬‬ ‫ההוד‪ .‬כשאני מברך את ה׳ —‬
‫“ברוך אתה הוי׳ אלהינו מלך‬
‫יש עוד ראיה חשובה מחז“ל‬ ‫מודה פירושו‬ ‫העולם בורא פרי העץ“‪“ ,‬המוציא‬
‫שהמושג ברכה קשור בעיקר‬ ‫גם להאמין וגם‬ ‫לחם מן הארץ“ — אני מודה לה׳‪.‬‬
‫להוד‪ .‬חז“ל אומרים במסכת‬ ‫לברך‪ .‬לכן הכוונה‬
‫הראשונה היא‬ ‫הכל מתחיל מהודיה‬
‫ברכותצט‪:‬‬ ‫ברוך — כוונה של‬
‫חייב אדם לברך על הרעה‬ ‫הודיה לה׳‪ ,‬שהיא‬ ‫ברכה הולכת יחד עם הודאה‪.‬‬
‫כשם שהוא מברך על הטובה‬

‫שנאמר “ואהבת את ה׳ אלהיך‬ ‫גם אמונה וגם‬ ‫הכל צריך להתחיל מהודיה‪ .‬מה‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך ובכל‬ ‫הכנעה לה׳‬ ‫הדבר הראשון שאני עושה בבקר?‬
‫מאדך“‪“ ...‬בכל מאדך“ — בכל‬ ‫מה המלה הראשונה שאומרים‬

‫מדה ומדה שהוא מודד לך הוי‬ ‫בבקר? “מודה“‪ .‬למה קוראים‬

‫לי יהודי? מה יהודי עושה כל הזמן? מודה‪ .‬מודה מודה לו במאד מאד‪.‬‬

‫כאן דורשים את “מודה לו“ כחיוב לברך‬ ‫פירושו גם להאמין וגם לברך‪ .‬לכן הכוונה‬

‫הראשונה היא ברוך — כוונה של הודיה לה׳‪ — ,‬על הרעה כמו על הטובה — ראיה ברורה‬

‫שהיא גם אמונה וגם הכנעה לה׳‪ .‬אין הכי נמי — שברכה בהוד‪.‬‬

‫כל הלימוד כאן לגבי הברכה הוא מלשון‬ ‫כשאני מברך אני מגיע לכתר‪ ,‬אבל מצדי העבודה‬

‫היא ברך שמאל‪ ,‬ההוד‪ ,‬ממנה אני מתחיל את הודיה — לשון נופל על לשון של “מדה ומדה‬

‫שהוא מודד“ ו“מודה לו במאד מאד“ (בכפל‬ ‫היום ואת הברכה‪.‬‬

‫כתובצז שְּברכה היא גם לשון ַה ְברכה — לשון‪ ,‬כנגד הטובה והרעה‪“ ,‬כל מדה ומדה“)‪,‬‬

‫לקחת־לכופף את ענף האילן־הגפן ולשים אותו הכל בדרשת “מאדך“‪ .‬כנראה‪ ,‬אם הראיה היתה‬

‫באדמה‪ ,‬לשתול אותו‪ ,‬שיצמח צמח חדש‪ .‬איך מלשון ברך היה משמע שיש לברך בעיקר על‬

‫אני מגיע לענף‪ ,‬כופף אותו ושותל אותו מחדש? דבר טוב — סתם ברכה (מן השמים) היא‬

‫הכל מתחיל מהשרש של כח ההודיה בנפשצח‪ ,‬טובה (וכן “והיה ברכה“ק של אברהם‪“ ,‬הברכות‬

‫ההוד‪ ,‬לברך ולהודות‪“ ,‬מודה אני“‪ .‬לכן כוונת מסורות לך“קא‪ ,‬היינו לברך בטוב)‪ ,‬והוה־אמינא‬

‫הברכה‪ ,‬ראשית כל הכוונות של התפלה‪ ,‬מתחילה שהברכה שלי כהודיה לה׳ היא גם על הטוב‬

‫מ“ברוך“ — שמצדי פנימיות ה“ברוך“ היא הנראה והנגלה מלמעלה דווקא‪ .‬כדי להדגיש‬

‫ש“חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על‬ ‫פנימיות ההוד‪.‬‬

‫יהודים מודים בטבעיות‪ ,‬בתמימות‪ ,‬וגם הטובה“ צריך ללמוד דווקא מלשון הוד (סוף קו‬

‫מברכים בתמימות‪ .‬לוקחים את הפרי ואומרים שמאל)‪ ,‬כדי לכלול‪ ‬גם הודיה על הרעה כאשר‬

‫“ברוך אתה הוי׳“ — הכל טבעי‪ .‬טוב ומתאים‪“ ,‬הודי נהפך עלי למשחית“קב‪ .‬אפשר להודות גם‬

‫כי פנימיות ההוד היא תמימות‪ .‬מהי תמימות? על הרעה משום שההוד מתיחס‪ ‬לדבר שהוא‬

‫שבסוף לא צריך לדעת שום כוונות — רק לומר למעלה מטעם ודעת שלי‪ ,‬גם דבר שנראה לי‬

‫את הדברים בהודיה פשוטה ותמימה מהלב‪ .‬מזה היפך‪ ‬הטוב צריך להודות על האמת ש“גם זו‬

‫מתחילים‪ ,‬זה הראש ו“הכל הולך אחד הראש“‪.‬‬

‫צט פ“ט מ“ה‪.‬‬ ‫צז דעת זקנים מבעלי התוספות ופירוש הטור הארוך עה“ת‬
‫ק בראשית יב‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫בראשית יב‪ ,‬ג ובכ“ד‪.‬‬
‫ק א רש“י על בראשית כה‪ ,‬ה‪.‬‬
‫צח ראה ישמח ישראל פרשת יתרו אות ג‪“ :‬ברכה היא מלשון‬
‫קב דניאל י‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫הכנעה‪ ,‬כמו המבריך את הגפן בארץ“‪.‬‬