Page 24 - נפלאות בלק תש"פ
P. 24

‫‪24‬ש‬

                                                                              ‫שפת אמת‬

                                                                                        ‫פרשת בלק‬

                                                                      ‫ברכה בטהרתה‬

              ‫ממוצע כל תבה‪“ ,‬כי ברוך הוא“)‪.‬‬                           ‫על דברי ה׳ לבלעם — “לא תאֹר את‬
‫ממשיך השפ“א שנאמר “כי רגע באפו חיים‬                                   ‫העם כי ברוך הוא“א — מסביר השפ“אב שעם‬
‫ברצונו“יא — רגע הזעם (בו אוחז בלעםיב) הוא‬                             ‫ישראל עצמם הם הברכה (כמאמר ה׳ לאברהם‬
‫מקרה תחת הזמן‪ ,‬ששרשו רגע‪ ,‬ולישראל (עליהם‬                              ‫“והיה ברכה“ג) בהיותם מחוברים לתורה‪ ,‬שהיא‬
‫אמר בלעם “ותרועת מלך בו“יג) אחיזה ברצון ה׳‬                            ‫“עץ החיים“ ו“אור הגנוז“ (שנגנז לפני החטא‬
‫שלמעלה מהזמן וכולו חיים (משרש עץ החיים‪,‬‬                               ‫והתערבות הרע) בהם אין תערובת רע‪ ,‬ואילו כח‬
‫כנ“ל)‪ .‬הרצון שלמעלה מהזמן מתגלה בשבת‪ ,‬כפי‬                             ‫בלעם לקלל הוא מאחיזתו באותו רע שנתערב‬
‫שמציינים בקידוש “ורצה בנו“ (רמז לצורה בלי‬                             ‫בכל מציאות מאז חטא “עץ הדעת טוב ורע“ד‪.‬‬
‫חומר‪ ,‬ורק בחומר אוחז האף)‪ ,‬ומתגלה בראיית‬                              ‫לאור זה זוכים גם בשבת‪ ,‬עליה נדרשה “ברכת‬
‫ה׳ בשלשת הרגלים (כפי שנרמז לבלעם “אתה‬
‫מבקש לעקור אומה החוגגת שלשה רגלים“יד)‪.‬‬                                        ‫הוי׳ היא תעשיר ולא יו ִסף עצב עמה“ו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬בכח ישראל להמשיך את הרצון שדוחה‬                                  ‫ובדרך רמז‪“ :‬כי ברוך הוא“ עולה ער (היפוך‬
‫את הזעם (רז אהרן בעצירת המגפהטו) גם בתוך‬                              ‫רע)‪ ,‬סוד “אני ישנה ולבי ער“ז האמור בישראל‪,‬‬
‫הזמן ולהמתיק כך את ה“רגע באפו“ — להמשיך‬                               ‫העולה י“פ זךח (׳חזקה׳ של ג פעמים ג פעמים‬
‫ברגע־זמן את ה־שע נהורין ולחולל המתקה‬                                  ‫ג) — בגימטריא ו צירופי אדם — רמז שישראל‬
‫מיניה וביה‪“ ,‬עת צרה היא ליעקב וממנה יושע“טז‬                           ‫(הקרויים “אדם“ט) נידונים תמיד לכף זכות‬
‫(כאשר בכח “ועמך ֻכלם צדיקים“יז להפוך ב“אור‬                            ‫והטוב שלהם זך ונקי מכל רע (“ברכת הוי׳“‬
‫[הגנוז] ז ֻרע לצדיק“יח את ה“עת צרה“ ל“צהר“‬                            ‫ועוד “עצב“ — ר“ת בי“ע‪ ,‬כאשר “אף עשיתיו“י‬
‫ו“רצה“ — של שבת קדש — כנודע ממורנו‬                                    ‫מפסיק בין “ברכת הוי׳“ ל“עצב“ — עולה ג“פ‪,‬‬

                                      ‫הבעש“טיט)‪.‬‬                                  ‫נערך מרשימת הרב ע“י איתיאל גלעדי‪ .‬י׳ אייר תש“פ‪.‬‬
                                                                                                                      ‫	א במדבר כב‪ ,‬יב‪.‬‬
                                                   ‫יא	 תהלים ל‪ ,‬ו‪.‬‬                                                           ‫	ב תרס“ג‪.‬‬
                                          ‫יב	 ראה סנהדרין קה‪ ,‬ב‪.‬‬                                                      ‫	ג בראשית יב‪ ,‬ב‪.‬‬
                                                                                                                            ‫ד	 שם ב‪ ,‬ט‪.‬‬
                                               ‫י	ג במדבר כג‪ ,‬כא‪.‬‬
                              ‫י 	ד במדב“ר כ‪ ,‬יג; תנחומא בלק ט‪.‬‬        ‫ה	 ירושלמי ברכות פ“ב ה“ז; מו“ק פ“ג ה“ה‪ .‬בראשית רבה יא‪ ,‬א‪.‬‬
                                                                                                                         ‫	ו משלי י‪ ,‬כב‪.‬‬
                                      ‫טו	 ראה רש“י במדבר יז‪ ,‬יא‪.‬‬
                                               ‫טז	 ע“פ ירמיה ל‪ ,‬ז‪.‬‬                                                ‫	ז שיר השירים ה‪ ,‬ב‪.‬‬
                                                 ‫יז	 ישעיה ס‪ ,‬כא‪.‬‬     ‫	ח בחלוקה מובהקת כאשר רק הר“ת עולים זך וכל השאר עולה‬
                                                 ‫יח	 תהלים צז‪ ,‬יא‪.‬‬    ‫ט“פ זך — ‪ 3 ,243‬בחזקת ‪ ,5‬אברם‪ ,‬לו נאמר “והיה ברכה“ — ח“פ זך‬

‫י 	ט ראה הוספות לכש“ט (קה“ת‪ ,‬הוצאה שלישית) אותיות ג ו־ט‪,‬‬                                                   ‫באמצעי תיבות ועוד זך בס“ת‪.‬‬
                                                               ‫וש“נ‪.‬‬                                            ‫	ט בבא מציעא קיד‪ ,‬ב‪.‬‬
                                                                                                                        ‫י	 ישעיה מג‪ ,‬ז‪.‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29