Page 9 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 9
מסה פילוסופית ״שנייה היא נצח:
זמן ,תנועה ופשר הבריאה...״
ד״ר ברוך פלח
במצב כזה אי אפשר להבדיל בין שנייה לדקה ,בין דקה חידת הזמן מעסיקה פילוסופים ,סופרים ,משוררים,
לשעה ,בין שעה ליום ,בין יום לשנה או בין שנייה לנצח, מיסטיקנים והוגי דעות משחר ההגות והתרבות האנושית
כי המציאות לא משתנה ,לא נעה ,לא עוברת תהליכי הוויה והיהודית ,הגות זו יותר משהבהירה את המושג סרבלה
והפסד ולכן אין זמן ,לא כמו שאדם אומר ״אין לי זמן״ אותו והפכה את הזמן מסמל אפיסטמולוגי [הכרתי]
ובעצם אומר :אני צריך לנוע מפה לשם ולעשות את זה
ואת זה ,לחשוב על זה ועל ההוא ,אלא פשוט אין זמן כי למהות שרבים חושבים שיש לה קיום בלתי מותנה.
תורת היחסות של איינשטיין העמיקה את עניינם
אין תנועה ואין שינוי. של פיזיקאים תיאורטיים בנושא זה ובעקבותיה החלו
אם כך מדוע רבים חושבים שהזמן הוא ממד ריאלי להישמע רעיונות אודות ״נסיעה לעתיד״ ,״חזרה בזמן״ וכל
במציאות? הסיבה לכך היא שהשפה האנושית מטעה הפרדוקסים שנובעים מעניין זה ,הדבר מצא את ביטויו גם
אותנו לחשוב בצורה כזו :מושג הזמן כל כך מושרש
בתרבות שרוב האנשים מתייחסים אליו כאל מציאות לא בתרבות הפופולארית ,בקולנוע ,בטלוויזיה ובספרות.
מותנית והוא בעצם מטאפורה ופיזיקאים רבים פשוט אינם אולם מסע בזמן אינו אפשרי כלל ,משום שהזמן כממד
במציאות אינו קיים ,הזמן הוא סך הכל ביטוי ליחס בין
מכירים את הלוגיקה הזו. חומר לתנועה או ליתר דיוק תהליכי השתנות החומר ביקום.
הפילוסוף החשוב שנפל במלכודת מטאפורת הזמן כל השינויים בזמן שחלים על אנשים שונים הנעים
הוא כמובן עמנואל קאנט שראה בזמן צורת הסתכלות או במהירויות שונות נובעים ממהירות התנועה ומכוח הכבידה
תפיסה אפריורית שנובעת מעצם מבנה החשיבה האנושית, והם דווקא מאששים את ראיית הזמן כסימבול אנושי
לדעתו אי אפשר לחשוב על שום דבר אלא אם כן ממקמים
אותו בחלל ובזמן ,אבל זו טעות ,המציאות היא אכן תמיד שמבטא שינויים בחומר ותנועה.
בתנועה ועוברת תהליכי הוויה והפסד שהם הם מה שקרוי כבר אריסטו עמד על כך שזמן הוא מידת התנועה של
״זמן״ ,אבל אם נדמיין מציאות ללא תנועה וללא הוויה החומר ,אולם צריך לדייק ולהדגיש שהזמן הוא מידת
והפסד נגיע לנצח ,כך שקטגוריית הזמן אינה טבועה בנו השינוי שיש בחומר ,החל מרמת האטום הבודד והחלקיקים
אפריורי אבל היא בהחלט מובנת בהתחשב בכך שמוח
האדם התפתח בעולם החומר ,בתהליך האבולוציה שכל שמרכיבים אותו ועד לגאלקסיות ענקיות.
כולו תנועה ושינוי. אם לא יהיה כל שינוי או תנועה בחומר לא יהיה
הזמן הוא מטאפורה או מונח אנושי לתהליכי השינוי כלל זמן ולא נוכל להבדיל בין שנייה לנצח.
בחומר ,כל התייחסות אחרת אל הזמן כממד ריאלי דומה
למדען שמחפש משוואה מתמטית בתוך מכונה שנבנתה אפשר להדגים את זה בניסוי המחשבתי הבא :תדמיינו
בעזרת משוואה זו ,אולם המשוואה היא רק תיאור אנושי שאין תנועה באטום ,האלקטרונים לא חגים סביב הגרעין
וסמלי לחוקי הטבע ,מי שרואה בזמן ממד ריאלי דומה והכל קופא ,גם המולקולות שמורכבות מאותם אטומים
לאדם שמחפש את הסימון המדעי של מולקולה כימית לא עוברות שום תהליך כימי כלשהו וכמוהם הצומח והחי
כלשהי מבעד למיקרוסקופ או את סמלי היסודות בטבלה וכל מה שרוחש וקיים בכדור הארץ קופא במצבו כמו
המחזורית בטבע עצמו ,או אם נבחר דוגמא מתחום הנדל״ן, תמונה שלא משתנה ואפילו לא דוהה ,אין מחוגי שעון
אף אחד לא יחפש בין קירות ביתו או בתוך הכיור במטבח שזזים ,אין מחשבות ש״רצות״ בראש ,אין תנועת עיניים,
את התוכנית של המהנדס או הארכיטקט ,כל אדם בר דעת אין מראה חדש ,אין קול שבא ,הולך ומהדהד ,אין ״תנועה״
של השמש בשמים ולא תהליכי השתנות של יום ולילה
מבין שהיא סמל למציאות ולא המציאות עצמה. או תהליכי גדילה ,התגברות ,הזדקנות ומוות של בני אדם.
כפי שלא יעלה על דעתו של אדם למצוא אותיות הכל קופא בלי שמתרחש שום שינוי ,כאילו היקום כולו
וכל אשר בו הוא ציור או תמונה או קלף שאין בהם שינוי
ואפילו לא תהליכי בלייה.
* ד״ר ברוך פלח :חוקר רב תחומי במדעי היהדות והרוח ,סוחר
ואספן של ספרים נדירים ויודאיקה.
אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל 9

