Page 142 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 142
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
הנלמדת מן הפסוק ' ָּישּוב ֲע ָּמל ֹּו ְׁב ֹּראש ֹּו ְׁו ַּעל ָּק ְׁד ֳקד ֹּו ֲח ָּמס ֹּו ירד '127וכוחה
יפה נגד כל הרע והאפל וה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים[ טועים ליחסה לחמשת עמודי האסלאם ,הרי הם העדות ,התפילה,
הצדקה ,הצום והעלייה לרגל].
וכך נראתה התוצאה [השמורה עד היום אצל צאצאי סּוסּו ַּנ ֲע ָּמן ב ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא];
לשקיק עור קטן ממנו רוקן את שאריות טבק הרחה דחס את הקלף
הגלול כשהוא מהודק בחוט השני .בשקט ,כפי שנכנס ,יצא ָּב ֲע ַּדאש אל
חצר ה ָּח ְׁפ ַּרה ,שקיק העור אחוז בשתי ידיו בטקסיות וניגש אל הלוחם
הכחול הממתין לו ביראת כבוד .כשראה אותו ָּד ִריס ָּג'אטּו ,קם על רגליו
בהתרגשות והושיט ידו לקבל את ה ְׁכ ִתי ָּבא .על אף החשש כי בכל רגע
עלולה אמו לצאת לחצר ,לא התגבר ָּב ֲע ַּדאש על משובת הר'ּו ָּלה ,עצר את
האיש במחוות יד דרמטית והודיע לוַּ ' ,מ ְׁמנּוע תיגע בּו ָּוא ַּראק הקדוש ֻק ַּדאם
ַּט ַּהא ְׁרת י ִידי ְׁכ' .הלוחם הכחול נרתע בבהלה ומיהר אל כד המים שהושיט
לו סּוסּו ,יצק מעט מים על ידיו וייבשן בכנף גלימתו .כששב אל ָּב ֲע ַּדאש
127תהלים ז ,י"ז
132
