Page 141 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 141
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
המיועדים להרחקת מחלות ומזיקיםֹ' :לא ְׁת ֻאּ ֶנה א ֶליָך ָּר ָּעה ְׁו ֶנ ַּגע ֹלא ִי ְׁק ַּרב
ְׁבָא ֳה ֶלָך ִכי ַּמ ְׁלָא ָּכיו ְׁי ַּצֶּוה ָּלְך ִל ְׁש ָּמ ְׁרָך ְׁב ָּכל ְׁד ָּר ֶכיָך .'126תחילה התלבט אם
מתאים הפתרון לבעיה ,כיוון שהפסוק שימש בעיקר לטיפול מונע ואילו
בת הָא ְׁמ ַּג'אר הייתה זקוקה יותר לגירוש הנגע ,אבל הזמן הקצר שעמד
לרשותו לא אפשר לו להיות בררן .הוא אחז בנוצה וקרבה אל הקלף כדי
להתחיל לכתוב ואז ,לפתע ,היסס .נשמתו ,נשמת בן ָּחיּון אשר מהררי קודש
נחצבה ,החלה להתאושש והתקוממה על הפקרות הר'ּו ָּלה שניהלה את
נפשו במחצית השעה האחרונה .אל מול שגיונות ר'ּו ָּלה ותעוזתה הונפו
דגלי האזהרה של חינוכו ,כפיסות הבד האדומות התוחמות את פי הבור
לבל ייכשל בו ההלךָּ .ב ֲע ַּדאש הרגיש כי השימוש בתהילות דוד המלך לשם
הונאה ,אף כי אך הונאת ערל היא ,יהא חילול הקודש .כיוון שלא האיש
ולא שולחיו קוראים לשון הקודש ,החליט ָּב ֲע ַּדאש כי במקום פסוקים
אמיתיים ישרבט צירופי מילים חסרי פשר [ונתעלם מהערתו המטופשת של ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי
כי 'כל ה ְׁק ִמי ָּעאת נראים צירופים חסרי פשר' ,הערה המעידה על ּפ ִחיתות ַּה ְׁמסּפר ,לא על ַּה ְׁמ ֻסּ ָּפר] .המילים
הראשונות שעלו במוחו באותו הרגע היו מתוך שיר ילדים מטופש שהחל
כך:
' ָּר ְׁצ ַּתה ָּה ַּעז ִל ְׁהי ֹּות שּו ְׁל ַּחן,
ָּגם ָּלה ַא ְׁר ַּבע ַּר ְׁג ַּל ִים!
ְׁשל ֹּו ָּשה ַּתִּניםְׁ ,מ ֻש ָּג ִעים,
ָּנ ְׁשכּו ָּלּה ָּב ַּק ְׁר ָּנ ִים'
את מילות השיר האווילי כתב ָּב ֲע ַּדאש באותיות סת"ם עקמומיות אשר
העידו על חוסר מיומנותו .בפינות הקלף צייר סמלים קדושים ,אך בשינוי.
למגן דוד ,הפחית צלע אחת ולמנורה ,הוסיף שני קנים .בטרם גלגל את
הקלף נזכר כי שכח להוסיף את ה ַּח' ְׁמ ָּסה ,היד המחומשת רבת הכוח
126תהלים צ"א
131
